האקס המיתולוגי (ופאדג' שוקולד מהפנט)

תל אביב… את כמו אקס מיתולוגי שלא עוזב… מבליח מידי פעם לחיי ומזכיר לי כמה אהבנו.

אתה עושה את זה היטב, אקס מיתולוגי שלי, אתה יודע בדיוק איפה למצוא אותי, איך לכבוש אותי, איך להרשים אותי… אתה יודע שאני אוהבת את הרחובות הקטנים הצבעוניים… אלה עם בתי הקפה הקטנטנים בהם אהבנו לשבת, לכתוב, לחלום ולפנטז יחד.

אתה יודע איפה לתפוס אותי בבטן – בחנויות הפרחים שכה אהבתי להסניף (ולקנות), בקונדיטוריות שהפיצו ריח משכר של סוכר מהול בקינמון, בחנויות הספרים הפרטיות עם החלונות הארוכים-ארוכים שמילואו אותי בהשראה… וחלמתי פעם להופיע שם בתצוגה.

חנויות הבגדים שכה אהבתי – המסודרות לפי צבעים, לפי סגנונות… מרגישים כמו בכיכר 'ואנדום' בפריז ורחוקים ממני (ומכרטיס האשראי שלי) מרחק בלתי נסבל… הויטרינות המרהיבות והנוצצות עדיין מהפנטות אותי ושולחות אותי להיכנס … רק רגע לפני אני עוצרת ונזכרת שתל אביב היא שקרנית קטנה, מענטזת שמוכרת לי סיפורי-סרק שלא קיימים באמת.

מוכרת לי פנטזיה בשלושה תשלומים ללא ריבית, באריזת מתנה שתעשה לי חיוך ענק ולא פורפורציוני … תעבוד עלי.

אני מתעשתת, נמלכת בדעתי, יוצאת מהר מהחנות… נרגעת. ניצלתי. נראה לי שאפילו אמרתי את זה בקול רם.

אקס מיתולוגי שלי, אתה עושה לי את זה כל כך טוב.
אתה יודע להכניע אותי, מכיר את כל נקודות התורפה שלי שבמשך השנים הצגתי לראווה בפניך… אתה יודע 'לעבוד עלי', תמיד ידעת… ואני שנפלתי שדודה למרגלותיך במשך שנים הצלחתי בשארית כוחותיי לקום, להישיר מבט, להודות לך על קיומך (טוב שיש פנטזיות בעולם!) ולומר – 'לא תודה'.

לא בכעס, לא בטרוניה, לא בדראמתיות (פעם הייתי דראמיתית נורא) ואפילו לא בזלזול .. פשוט: 'לא תודה' כמו שאני אומרת לסוכני מכירות שמנסים למכור לי כרטיס לוטו במחיר מציאה.

זו הפעם הראשונה שאני עומדת מולך ומוכנה להודות שאני לא רוצה אותך בחיי, שאני לא מעוניינת, שליבי כבר מצא אחר. אתה יכול, לרגעים מספר, להלהיב אותי בפנטזיה (ואני פנטזיונרית עם קבלות) אבל לא תצליח לעבוד עלי יותר.

תל אביב, הו תל אביב, את אקס מיתולוגי שקרן ואכזר – יש בך המון יופי (כשלא חופרים אותך ולא הורסים בכדי לבנות מגדלים), יש בך המון קסם (גם כשהוא מלאכותי, הוא נפלא), יש בך טעם (כי יש לך את זה) אבל ליבי שייך כבר לאחרת – לירושלים.

ירושלים שלא צריכה לחזר אחרי, כמו פריז היא לא מכילה ולא אוהבת את כל אוהביה… היא בדיוק כמוך, תל אביב, אבל היא לא משחקת ברגשות, לא מנסה לרמות, לא מציגה את עצמה במצגי שווא קסומות … היא בדיוק מי שהיא כבר 5000 שנה.. היא לא מתנצלת, מוכנה לחיות בעוני ולא לרוץ אחרי השקל שלי.

לירושלים אני לא צריכה להוכיח דבר, היא גם לא מצפה ממני – לא אכפת לה מה אני לובשת, איפה אני קונה ואפילו לא מתעניינת בספר האחרון שקראתי… היא מלאה באנשים שלא אכפת להם מה אומרים או חושבים עליהם… תנו לירושלמי את הקפה שלו, העיתון, החבר'ה לפטפט איתם והוא מאושר.

בירושלים קל יותר להיות מאושרים, לא צריך לפמפם את כרטיס האשראי לשם קניית רגעי אופוריה… טוב כאן במסלול האיטי, זה שלא ממהר לשום מקום… טוב לי כאן.

ועד הפעם הבאה שבה תנסי, תל אביב, לפתות אותי שוב.. אשוב לי לקונכיה ולקפה בשוק מחנה יהודה בחמישי בבוקר עם החבר'ה הלא מעוצבים שיושבים שם יחד איתי. כותבים – חלקם שירה, חלקם פרוזה, חלקם סתם משרבטים מילים וציורים.. טוב לי איתם.

אולי יבוא יום ואכתוב עליהם, על החבורה הירושלמית הלא רישמית שלי… אבל זה לטור בוקר אחר.

גם לכם יש אקס מיתולוגי כזה?

פאדג' שוקולד מהפנט

לסופהשבוע הכנתי פאדג' שוקולד מטורף – טעים ועשיר עד בלי די אבל לא מתוק מידי (כי בכל זאת אנחנו רוצים לנשום אחריו).

זהו מתכון קל מאוד אבל הצלחתו תלויה בכמה תנאים

מעקב אחר המתכון וללא אילתורים

רק אתם מכירים את התנור שלכם! אם הוא חם יחסית אפו ב-150 מעלות, אם הוא חלש יחסית אפו ב-170 מעלות.

שימו לב – לא אופים פאדג' בטורבו – טורבו הוא אוויר חם שמייבש. אף אחד לא רוצה פאדג' שהוא 'עוגה כושית' מימי ילדותו.

התבנית היא בגודל 20*20 – זו תבנית ממש קטנה, יש תבניות חד פעמיות כאלה, היא מנפקת 8 חתיכות יפות מאוד ותאמינו לי כשמדובר בפאדג' זה מעל ומעבר.

להכנת פאדג' שוקולד מהפנט

מחממים תנור ל-160 מעלות לא בטורבו – חום למעלה ולמטה.

בקלחת מחממים רבע כוס שמנת מתוקה וקוביות 100 גרם חמאה עד המסת החמאה.

בקערה מערבבים 200 גרם שוקולד מריר קצוץ עליו מוזגים את תערובת החמאה-שמנת. מערבבים עד לקבלת קרם שוקולד עשיר.

מוסיפים לקערת קרם השוקולד: 3 ביצים וטורפים אותן לתערובת עד אחידות. מוסיפים 2/3 כוס סוכר לבן וטורפים היטב. מוסיפים 2/3 כוס קורנפלור וטורפים היטב.
שימו לב – לא פשוט לטרוף את התערובת הזו היא מאוד כבדה ואם לא תהיה כך זה לא יהיה פאדג'. תתאמצו, זה שווה.

מעבירים לתבנית משומנת ומשטחים את החלק העליון עם מרית רטובה.

מכניסים לתנור ומהרגע הזה אתם מעניקים לו תשומת לב רבה, כשתראו שהצדדים מתגבשים והחלק הפנימי עדיין נוזלי זה הזמן להוציא את הפאדג'. אל תבהלו! זה קורה בדרך כלל כעבור רבע שעה.

מצננים ובינתיים מכינים את החלק העליון – מחממים חצי כוס שמנת מתוקה בקלחת עד לסף רתיחה עדינה. שופכים על 100 גרם שוקולד מריר קצוץ ומערבבים היטב. שופכים על הפאדג' בעודו חם וממתינים בסבלנות עד לצינונו המלא.

מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים למקרר לשעתיים מינימום (אני מעדיפה לילה), פורסים ומתענגים.

פאדג' הוא קינוח מאוד עשיר ששווה את ההכנה הקלה שלו, אם אתם רוצים להוסיף תוספות תוכלו להוסיף לבלילה חצי כוס אגוזים או שקדים קצוצים וזו תהיה חגיגה. מבטיחה.

אם כבר אתם 'מבזבזים קלוריות… אז רדו בסופהשבוע מהסופגניות לטובת הפאדג' הנפלא הזה.

נתראה כאן מחר, בטור שישי
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.