טוסטוני בוקר מפנקים (ועל למצוא חן בעיני אחרים)

כשהייתי עוד צעירה בבית הספר שמעתי לראשונה (ובטעות, כמובן) שיחה שהתנהלה מאחורי גבי – זו הייתה הפעם הראשונה שבה שמעתי אנשים שמדברים עלי ללא פילטרים… רגע של התפכחות, התבגרות – רגע בו התעוררתי למציאות – למדתי את משעולי הצביעות…

כנערה תמימה החבטה הזו הייתה לי קשה – אפילו קשה מנשוא ולקח לי זמן להבין שהעולם שלנו לא בנוי רק על אמת טהורה אלא גם על כוח ושליטה.

במשך שנים חיפשתי 'בין השורות' את האמת – את מה שחושבים עלי ללא פילטרים, את מה שאומרים עלי מאחורי הגב – החיפוש הזה יצר תסכול, והוא פגע בי מאוד. עבדתי בחיפוש במקום להנות מהחברה, מלהיות מי שאני ומלהביא את מה שאני יודעת להביא לקשרים חברתיים או מקצועיים.

בטח שאכפת לי מה חושבים עלי – אני רוצה שכולם יראו את החלקים הנפלאים שבי אבל זה לא תמיד עובד ולא כולם מתחברים ואולי גם חלקם מאויימים כשהם פוגשים אותי …

אני לא באמת יכולה למצוא חן בעיני כולם, אני לא יכולה לעבור לכולם בגרון ואני ממש לא יכולה לעבוד בניסיון למציאת חן – לקח לי שנים לקלוט את זה אבל טוב מאוחר מאף פעם לא.

אבל למה זה מעסיק אותי בכלל? זה טבעי וזה מעסיק אותי כי בסופו של יום כולנו רוצים להתקבל בזרועות פתוחות לכל חברה, כולנו רוצים להכנס לקטלוג של 'האנשים שכולם אוהבים' ובוחרים בהם אבל.. העולם מורכב הרבה יותר ואנחנו לא תמיד 'עוברים בגרון' לכל אחד.

אני זוכרת את החודשים הראשונים בהם כתבתי את הטור הזה, אישה שאני לא מכירה כתבה לי שאני כותבת יותר מידי (עידנתי את הדברים) ושעד שהיא מגיעה למתכון היא נרדמת – לא ישנתי בלילה במשך שבוע!

אבל… אז הבנתי שלא לאישה הזו אני כותבת ושיש מספיק אנשים בעולם שרוצים לקרוא את מה שיש לי לומר, שאני אפילו מצליחה לשמח אנשים. הבנתי שלעולם לא אוכל להיות כמו הבלוגריות שמעלות מתכונים למאות אלפים, ונרגעתי.

נרגעתי כי אני עושה בדיוק את מה שאני אוהבת- אותי זה מספק, אותי זה מרגש שיש מספיק אנשים בעולם שמחבבים אותי.

אז כן – חשובה לי דעתם של אחרים אבל הפסקתי לנסות למצוא חן בעיניהם של אנשים שלעולם לא אמצא חן בעיניהם.
הבנתי שאני לא צריכה להקריב את כל הטוב שיש לי רק בכדי להחליפו במשהו אחר וסינטטי שאותי לא משמח.

ואתם? אכפת לכם מה אחרים חושבים עליכם? ומה זה בכלל אומר למצוא חן בעיני אחרים?

ארוחת בוקר בסגנון סקנדינבי

הבוקר אני פותחת את היום כמו סקנדינבית 🙂

קליתי צנימים (יש טוסטונים מוכנים נהדרים, אגב) עליהם מרחתי גבינת שמנת לייט (5%), פרוסות סלמון, זיתי קלמטה מגולענים ומעט עירית קצוצה דק.

הכנתי סלטון מחסות, עגבניות שרי, פלפל צהוב ובצל סגול ברוטב קיסר.

לרוטב – כף מיונז, כפית חרדל דיז'ון גרגירים, כף מיץ לימון טרי, רבע כפית מלח ושתי כפות שמן זית. טרפו היטב והוסיפו מעט מים בכדי להביא למרקם נוזלי (לא מידי!).

שיהיה לכולנו יום מלא באנרגיה, בבשורות טובות ובתקווה 🙂
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך