טור שנוסף למתכון ב- 16.10.2023 מלחמה בעזה.
אתמול בבוקר יצאנו לכמה שעות למרכז העיר לסידורים קטנים, אגלה לכם … חששתי לצאת מהבית, גם חששתי
שמראה העיר בעצבונה ובבדידותה ישבור את ליבי.
עלינו על הרכבת השקטה והגענו לרחוב יפו שבימים רגילים מלא באדם, בתיירים, באורחים מזדמנים, בתושבים … הרחוב היה מדולדל.
רוב החנויות היו סגורות על מנעול ורק חלק קטן (ואיכותי) בחר לפתוח – הפרפומריות הזולות שהתורים בהן התקצרו פלאים, חנויות ה'סטוק' שבאמת אפשר למצוא בהן כל פריט עובדות, בתי קפה קטנים וגדולים שהחליטו לפתוח בכדי לגרום לנו להאמין שיש עוד קצת רוח-חיים…
ישבנו בקפה קטן בכדי לתכנן את היום, אח"כ הלכנו ל'קפה נאדי' – מהמקומות האהובים עלינו בעיר שהחליטו לפתוח בינתיים – זו הייתה ממש קרן אור לראות את הצות הקבוע והנהדר, לקבל את ארוחת הבוקר האהובה עלינו ולפטפט כאילו לא קורה דבר…
אסקפיזם במיטבו זה היה .. לנוע על רחובות ירושלים ולראות קפה פתוח בימים שכאלה זו קרן אור בין כל האפור-אפור הזה. קפצתי גם לחנות הספרים וחזרתי עם שלל, אפילו משחק קופסא קניתי למקרה ונצטרך להעביר בבית עוד תקופה…
הכל היה מוזר מואד אבל יחד עם זאת ממלא ומרגש… אני מאושרת שיצאנו לסידורים אתמול, קיבלתי חיבוק מהעיר שאני כל כך אוהבת והיא נתנה לי להבין שהיא כאן, מחכה לי כשיעבור זעם.
כשישבנו בקפה של נאדי התחיל לרדת גשם חזק, אמרתי לדני שזה כל כך סימבולי שדווקא בימים כאלה ה'יורה' צץ לפתע… עכשיו התעוררתי, התיישבתי מול החלון הגדול בסלון, החלון סגור כי לא רק גשם אלא רוחות ירושלמיות סוערות וערפל כבד מכסים את הנוף.. רק העצים הקרובים לחלון זזים להם ואני מזהה שיהיה זה עוד יום מורט עצבים של מלחמה.
התחלתי את הבוקר עם לחם הטחינה ששבר את הרשת – לחם ללא קמח, ללא שמרים וללא לישה. זה לחם מעולה שמתאים לדיאטת אבא חטוב אבל גם לכל מי שרוצה להתנסות בלחם קצת שונה.
מחממים תנור ל-180 מעלות בטורבו.
טורפים 4 ביצים, חצי כוס טחינה גולמית, שקיק אבקת אפייה, קורט מלח וכף סילאן.
מעבירים לתבנית משומנת מעט ומכניסים לתנור לכ-20 דקות (תלוי בתנור שלכם). אם אתם רוצים אתם יכולים לפזר מעל מעט שומשום (אני ויתרתי הפעם).
מוציאים, מצננים מעט, פורסים ומורחים חמאה, קונפיטורה טובה או ממרח מיוחד.
שיהיה לכלנו יום מלא בתקווה, בבשוורת טובות ובחום אנושי.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
