כל הסלט הזה התחיל עם השם שלו – 'זה מה שנשאר' שזמזמתי כשפתחתי את המקרר…
כשדני נוסע לחו"ל ואני חוזרת לכמה ימים ל'רווקות' מדומה, אני נזכרת למה לא כל כך אהבתי לבשל או להכין לי משהו כשהייתי רווקה .. זה באמת כיף וקל יותר להכין, לקנות מצרכים ולהשקיע כשרוצים לפנק את מי שאוהבים אבל… המציאות היא שבסוף צריך לאכול משהו.
היום אני יודעת שגם אם אני לבד אני משקיעה באוכל שלי – מגיע לי (קודם כל) וזה גם משמח וזה פשוט בריא לאכול טרי ומסודר.
הבוקר אני מגישה לכם את 'זה מה שנשאר' כי זה באמת מה שנשאר ומסתבר שזה אחלה.
מערבבים בקערה זוקיני גדול מגורר (אני אוהבת עם קולפן ג'וליינים אבל אפשר גם במגררת או במכשיר מיוחד שפעם היה לי אותו ואין לי שמץ של מושג איך קוראים לו), כוס עגבניות שרי מתוקות פרוסות, חופן פטרוזיליה קצוצה גס, חופן כוסברה קצוצה גס (אפשר לוותר ולהמיר בבזיליקום לטעם דומיננטי), סלסילת פטריות שמפניון פרוסות ובצל ירוק קצוץ (כולל החלק הירוק).
לרוטב הלימוני – טורפים מיץ מחצי לימון עסיסי (אם הוא לא עסיסי כל כך, מלימון שלם), חצי כפית חומץ, כפית שמן זית, חצי כפית אורגנו מיובש, רבע כפית מלח ומעט פלפל שחור גרוס.
גיוון – אתם מוזמנים להוסיף אגוזים, שקדים או קרוטונים וזו תהיה חגיגה.
שיהיה לכולנו יום טעים ויום א' שמח 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
