למה לאנשים כל כך קשה לפרגן להצלחה?
האם הצלחתו של האחר היא בהכרח הכשלון האישי שלנו? האם עצם הפִרְגּוּן היא הודאה בחסרונות שלנו? והאם קנאה קשה ומרה מקדמת אנשים למקום טוב בחיים?
מיהו אדם מְפַרְגֵּן? חשבתי על ה'פועל' הזה, ונוכחתי לדעת שיש אנשים שלהם שזה פשוט קשה.
כואבת להם הלסת כשהם צריכים לומר מילה טובה, הם מרגישים שהם פוגעים בעצמם כשהם מעניקים משהו טוב לאחר. לפעמים נדמה שמדובר באנשים המלאים בעצמם, כאלה שלא רואים אף אחד ממטר.
בסופ"ש שעבר ראיתי סרטון מלא דמעות של טיוברית (בלוגרית היוטיוב) אמריקאית שאני כבר לא זוכרת את שמה, כבר למעלה מעשור היא עובדת קשה ומצליחה בתחום האופנה והביוטי ברמה מסחררת: היא מצליחה, היא מרוויחה ביושר והיא משמחת הרבה אנשים.
בסרטון, בעיניים נפוחות, סיפרה על המילים הרעות, על חוסר הפִרְגּוּן ועל צרות העין על חייה האישיים.
הדבר הכאיב לי מאוד, כמה רוע יש בעולם?
אני לא חברה שלה (אפילו לא זוכרת את שמה), מידי פעם היא קופצת למסך שלי ומשמחת אותי מאוד, לכן זה כל כך צרם לי, זה כל כך לא הוגן שמישהי שמעניקה טוב (ללא תמורה מהצופים, אגב) לא מקבלת טוב חזרה.
חשבתי לעצמי, כמה טוב שהקוראים שלי הם אוסף נדיר של אנשים סופר-אינטליגנטים, טובי לב, חמים ומפרגנים. הידיעה הזו בשעת בוקר מוקדמת כל כך ממלאה את הנפש – זה עושה את כל ההבדל, מעניק שמחת חיים וכיף לקום בכדי לכתוב לכם 🙂
עוגיות חול מרוקאיות
בשנים האחרונות גיליתי את עוגיות החול מרוקאיות, אני מכינה אותן ללא סוכר ובקלי קלות – אלה עוגיות נפלאות גם למשלוחי המנות, גם לתה של אחה"צ וגם לנשנוש טוב בין ארוחות.
להכנת עוגיות החול
מחממים תנור ל- 170 מעלות בטורבו (עוגיות אוהבות טורבו, הוא מייבש)
במעבד מזון עם להב סכין מעבדים עד לקבלת בצק:
1 כוס קמח שקדים, 3/4 1 כוס קמח (רגיל/כוסמין לבן/ קמח עוגיות ללא גלוטן), שקיק אבקת אפייה, 3/4 כוס ממתיק/סוכר (סוויטאנגו/כמו סוכר/סטיביה), 1/8 כפית מלח, 1 כפית תמצית וניל, 200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות (ניתן להמיר במחמאה או נוטרינה- חתכו לקוביות והכניסו לכמה דקות למקפיא) ו- 1/3 כוס שמן צמחי.
מעבדים היטב לקבלת תערובת אחידה – אם היא יבשה מידי הוסיפו מעט מים (בעדינות, בלי להציף).
טיפ חשוב: מעבדים עד לקבלת בצק ומפסיקים – כל עיבוד נוסף יוריד מהפריכות ומה'חוליות' של העוגיות האלה.
בידיים לחות מגלגלים כדורים קטנים ומניחים על נייר אפייה, לוקחים אגוז/שקד ומטביעים אותו במרכז כל עוגייה.
אופים בין 15 דקות ל-20 דקות (תלוי בתנור שלכם – הזהבה קלה מאוד).
מוציאים, מצננים לגמרי ומגישים.
ניתן לאחסן את העוגיות בכלי אטום עד שבועיים ואפשר גם להקפיא אותן.
שיהיה לכולנו יום טוב, מלא בפִרְגּוּן (שאגב, היא מילה שמקורה ביידיש) ובתקווה
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
