אני לא רוצה לדבר על כלום כבר כמה ימים, חשבתי לעצמי למה זה קורה לי, ולמה דווקא עכשיו אין לי מה להגיד.
כאדם כותב אני נבהלת מרגעים כאלה, כי תמיד יש לי משהו לומר – תמיד יש משהו שמסקרן אותי או מעסיק אותי ותמיד אני מוצפת ברשימות על רשימות של דברים שרציתי לומר אבל לא היה המקום או לא הגיע הזמן.
זה מרגיש כאילו שכחתי את כל מה שרציתי לומר, כשרצתי אל המחברת בכדי שלא ישכח פשוט עף מהחלון, נעלם כלעומת שבא, אבד עליו הכלח… נדם.
זה מעניין שבכמה ימים או בכמה רגעים אדם מסוגל להעלים כל כך הרבה מחשבות – חשבתם על זה?
מחשבות נשרפות כל כך מהר, מה שהיה משמעותי לפני כמה רגעים – נשכח ואבד ללא זכר. מה שחשבתי שחשוב לי כל כך, שעליו הייתי מוכנה להלחם עד זוב דם … הפסיק באחת לעניין אותי.
זו תקופה מעורפלת – מלחמה, חורף, התכנסות פנימה ממש כמו אל תוך שמיכת הפוך… אני רצה לספרים, קוראת כמו שלא הספקתי לקרוא שנים. בתקווה למצוא מילים או זכרונות למחשבות שרצו ועלו.
זו תקופה מוזרה, כולנו עוברים אותה בעליות ובמורדות – לפני כמה ימים התמלאתי באנרגיה כזו שהוציאה אותי להליכות ארוכות-ארוכות, לשחרר קצת מתח מהנפש והגוף ובעיקר להוציא אנרגיה נושנה שהייתה כלואה שם בתוכי. כשזה קרה הבנתי שאני ב-ריסטארט – שאני עובדת בכדי לכבות את כל המערכות שלי בכדי להפעיל אותן מחדש.
זה מה שעובר עלי בימים האחרונים – אני חושבת שהעובדה שאני כאן, כותבת על כך הבוקר, זהו סימן ראשון לסיומה של התקופה המדכדכת ואולי לפתיחתה של תקופה יפה, חדשה ומלאה בהרפתקאות חדשות.
ואתם? איך אתם עושים ריסטארט? מה עוזר להם לכייל את המערכות שלכם? האם אתם מתבודדים או דווקא בוחרים בחברה בימים שכאלה?
עוגיות שיבולת שועל-תחרה
בחורף אני אוהבת עוגיות – הנה לכם מתכון קל קל וטעים לעוגיות שיבולת שועל דקות וקריספיות מהירות.
אני קוראת להן תחרה כי הן עוגיות דקות וקריספיות, כשפרסמתי את המתכון בעבר כעסו עלי שלא אמרתי את זה – אז הנה, אני אומרת.
במיקסר עם וו גיטרה או בקערה עם כף עץ (וסבלנות) הקרימו 200 גרם חמאה רכה עם כוס סוכר וחצי כוס סוכר חום כהה עד לקבלת לתערובת קרמית ואוורירית.
הוסיפו רבע כוס קמח כוסמין/מלא, חצי כוס חלב, כף תמצית וניל וחצי כפית מלח. קפלו לתוך התערובת עם מרית או כף עץ.
הוסיפו חצי כוס שיבולת שועל (עבה, לא מהירת הכנה), חצי כוס שבבי שקדים וחצי כוס גרעיני דלעת וחמניה. קפלו היטב. הניחו כמה דקות בצד להתגבשות.
חממו תנור ל170 מעלות, הניחו נייר אפייה והכינו כדורים קטנים מהתערובת.
הניחו על המגש במרווחים של כמה ס"מ, שטחו טיפונת עם גב של כף ואפו עד שהצדדים מתחילים להשחים. מוציאים, מצננים וטורפים…או מאחסנים בקופסא אטומה.
עונת החורף היא ה-עונה לעוגיות. הכנת עוגיות בבית היא משחק ילדים, אנחנו שולטים במרכיבים ויכולים לזלול ישר מהתבנית עם ספל קפה בהנאה 🙂 תכינו וספרו לי איך יצא.
שיהיה לכולנו יום חמים, מלא במחשבות טובות ובתקווה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
