כשניסיתי להבין איך ומתי אוכל לשוב לכתוב התחילה החזית עם איראן … ואז כבר הבנתי שזה עניין של ימים.
אני לא יודעת אם הרגשתי שאתם זקוקים לי, אבל אני יודעת שדווקא אני זקוקה לכם… אני כאן כי זה מרגיע אותי, עושה לי טוב, מחייה את נפשי ובעיקר – מחזיר אותי לרגעים קסומים של שקט.
שקט הוא המצרך הכי יקר ואקסקלוסיבי במזרח התיכון היום – ושקט זו גם המתנה שאני מעניקה לעצמי בשנים האחרונות.
אני חושבת שבעבר רמזתי (ואפילו כתבתי בתחילת המלחמה, אי שם באוקטובר 2023) על הגישה שלי בשנים האחרונות של חיים איטיים (slow living).
זו ההצלה שלי, הבריחה והיכולת שלי לחיות חיים פחות טובים (נזהרתי שלא לומר: בלתי נסבלים) באופן שמחליק בגרון.
אני חיה באיטיות (לעומת דני, שחי באקסטרים ואני מעריצה אותו על היכולת הזו), מנסה לא להכניס מתחים ולחצים לתוך חיי (החדשות לא מסתובבות סביבי 24/7), לא מאמצת לעצמי היסטריה ופחדים של אחרים הסובבים אותי, מוותרת לחלוטין על הדרישה (הלא נורמלית!) למולטיטסקינג… ומנסה לנשום ולהרגע.
זו הדרך שלי להרגע, להשלים עם כך שאני לא שולטת בעולם, אני שולטת רק על התגובה שלי… ואם מבינים את זה, אפשר לחיות בשלווה (יחסית) בימים של כאוס מוחלט.
אין כאן אימוץ של אטימות או חוסר רגישות – אני רק ממננת (מלשון מינון) בכדי שאוכל להחזיק את הראש זקוף, בכדי שאוכל להינות מהחיים שנלחמים עליהם ובכדי שאוכל היזכר בסיבות שבגללן אני אוהבת את חיי.
כאדם שקט מטבעו (כזה שלא מחפש ריגושים, הכוונה) זה קל לי.
ברור שיש הרבה מאוד אנשים שמתקשים בכך… אבל יש משהו בהכנסה הזו של slow living חיים שממרכזת אותנו למקום טוב פנימי ועשיר מבלי לסבול מ'אטימות'.
אני לא חושבת שאפשר לאמץ את זה ביום אחד, אני גם חושבת שזה לא מתאים לכל אחד אבל השלווה הזו בכל יום (וכל היום) שאני יוצקת לתוך עולמי מבטיחה שאצא מהכאוס שפויה יותר, טובה יותר.
היום כשיש לנו את שירי, אני מודה ליקום על שנכנסה לחיי השלווה … שלווה שלא משכיחה את הכאב, את הצער, את הכעס, את האיימה … שלווה שמפנה חלק מהנפש שלי למשהו טוב. לחלק המלא של הכוס, לחלק המלא של החיים – שעליהם אנחנו חולמים שישובו.
ואיך אתם מחדירים שלווה לחייכם בימים כל כך אפורים וקשים? שתפו אותי ואת חברי הקבוצה – אני בטוחה שזה יסייע לכל אחד ואחת מאיתנו.
את הבוקר הזה אני פותחת עם ממתקים בריאים שדני ואני מאוד אוהבים לנשנש – אפשר לקרוא לזה נקניקי תמרים ואגוסים או חטיפי תמרים .. תחליטו בעצמכם.
חטיפי תמרים ואגוזים/נקניק תמרים ואגוזים
בכלל, עכשיו בימים האחרונים אני אוהבת לנשנש… ואני לא נלחמת בזה.
ממתקי תמרים ואגוזים בלי מאמץ- האמינו לי, זה הולך להיכנס לארסנל המתכונים הקבוע שלכם 
להכנת חטיפי התמרים:
בקלחת מחממים 500 גרם ממרח תמרים 100% טבעי
שימו לב- לא מהקופסאות שלהם מוסיפים ממתיקים, את המארז הזה קונים בוואקום והוא עולה כ-10 שקלים, בעיקר בחנויות בריאות וטבע.
מוסיפים כף גדושה של דבש (או שתי כפות סירופ מייפל) ומערבבים בכף עץ עד לריכוך קל.
מוסיפים כוס וחצי של שקדים/אגוזים קצוצים גס (שימו לב לקנות אותם טבעיים ולקלות אותם מעט על מחבת יבשה לפני שמכניסים לקלחת).
אני בחרתי בשקדים ובאגוזי מלך – אבל אתם יכולים לשחק עם מה שמתאים לכם.
מערבבים בכדי שהתערובת תהיה אחידה. מעבירים לקערה ומצננים במקרר לפחות שעה.
פורשים על משטח עבודה ניילון נצמד, מוציאים את התערובת מהמקרר.
על הניילון מפזרים כשתי כפות שומשום. מעבירים שליש מהתערובת. מגלגלים ומעצבים לגליל בעובי הרצוי ומעבירים למקפיא.
מקפיאים כחצי שעה. פותחים ופורסים באמצעות סכין חדה בעובי המועדף עליכם ומאחסנים בכלי אטום במקרר.
אלה חטיפים בריאים שבכל מקום עולים הון (האמינו לי, קניתי פעם קופסאות קטנות כאלה ב35 שקלים…). אתם עומדים להתאהב.
גיוונים והמלצות
אפשר לוותר על תוספת הדבש או המייפל, אבל לדעתי הטעם הסופי אנמי מידי בלעדיהם. עניין של טעם.
תוכלו להוסיף כפית קינמון – זה יעניק טעם נפלא וידגיש את המתיקות הטבעית של התמרים.
תוכלו להמיר את השומשום בקוקוס טחון או בשבבי אגוזים קלויים וקצוצים דק.
אם אתם לא רוצים להשתמש בכל הגלילים – תוכלו להשאיר אותם במקפיא עד שלושה חודשים.
אני כל כך שמחה להיות כאן דווקא בימים הקשים האלה.
אוהבת אתכם, התגעגעתי מאוד. הכנתי כל כך הרבה מתכונים ורעיונות.. והיו לי כל כך הרבה דברים שרציתי לומר.. חלקם נשכחו וחלקם עוד ישובו אלי
שמרו על עצמכם, אל תשחקו בחייכם והאמינו שימים טובים עוד יבואו.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך
