בזמן האחרון קרה לי דבר שהפחיד אותי מאוד – לא התחשק לי לבשל.
אני יודעת שזה נשמע מוזר כשבלוגרית אוכל אומרת שלא היה לה חשק לבשל, שזה כל (או רוב) זכות הקיום שלה ברשת אבל זה קרה, זה הפחיד אותי נורא.
אני חושבת שכולנו עברנו הרבה מאוד טלטלות בשנים האחרונות הכוללות קפיצת ראש למטבח ל-3 ארוחות ביום במשך חודשים ארוכים הכוללות שטיפת כלים בלתי נגמרת והרבה מאוד התבאסויות מעייפות החומר (קורונה… זוכרים אותה?).
אני לא מאמינה שאני כותבת לכם על זה אבל אני חושבת שזה קרה להרבה מאוד אנשים (וגם לכותבי אוכל) שלא מרשים לעצמם לספר ש'קודש הקודשים' שלהם נפגע.
אתמול בבוקר קמתי מוקדם, הכנתי לי שתייה וספונטנית התחלתי לבשל – כאילו משהו בגוף שלי או בראש שלי ואולי בנפש שלי התגעגע לחיתוך, לריחות, לחדווחת הבישול.
עמדתי שלוש וחצי שעות – בישלתי אוכל כמו שלא בישלתי כבר הרבה מאוד זמן ושמחתי כל כך שהחלק הזה חזר אלי.
התגעגעתי ואפילו, במקום כמוס בלב, פחדתי שחדוות הבישול לא תשוב אלי.
וואו – הכנתי כל כך הרבה דברים נפלאים… נראה לי שחזרתי לעצמי 🙂
פסטה עם כרוב ובצל – בסגנון ההונגרי
אתמול נזכרתי בארוחה ההונגרית האהובה עלי ביותר – אני חושבת שאין הונגרי שלא אכל פסטה עם כרוב ובצל. אני יודעת שזה נשמע פשוט, אפילו מוזר אבל הטעם של המנה הזו הוא טעם בלתי נשכח ומפתיע ברמות על.
מחממים במחבת רחבה ועמוקה:
רבע כוס שמן (אני בוחרת כיום בשמן זית), פורסים בצל גדול לפרוסות אחידות ומאדים על אש קטנה עד שהבצל הופך לשקוף.
מוסיפים כרוב לבן קטן פרוס דק ומערבבים מעט. מכסים את המחבת ומידי פעם פותחים ומערבבים.
הבצל והכרוב צריכים להשחים מעט(!) מידי פעם הוסיפו כף מים בכדי שלא יישרף. בסוף הוסיפו פלפל שחור גרוס ומלח (עפ"י הטעם, אני אוהבת כפית מלח וחצי כפית פלל שחור).
במשפחות הונגריות מסוימות מגישים את המנה בתיבול קימל – אתם מוזמנים לשלב אותו בתיבול, במידה והוא לטעמכם.
בינתיים בשלו פסטה עפ"י הוראות היצרן, סננו והוסיפו לבצל ולכרוב – לא תאמינו כמה זה טעים, עשיר, מיוחד וכל כך פשוט וקל להכנה. אני אוהבת לפזר מעט פטרוזיליה טריה מעל ולהגיש.
שיהיה לכולנו שבוע טוב, עם בשורות טובות וחדוות בישול 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן אורבך
