כבר כמה שנים שאני שומעת מכל עבר על 'קפה אלה' אבל התמהמתי מלהגיע בכל פעם בתירוץ מפוקפק אחר…
בשישי (אתמול) החלטנו באופן ספונטני לחלוטין שהגיע הזמן לבקר שם – כשהגענו הבנו שאנחנו בחברה הנכונה כי זוג חברים ישבו שם לארוחה… 'כבר סימן טוב', אמרתי לדני.
עוד לפני שהתיישבנו אמרתי לדני שיש לי דה-ז'ה-וו (בקטע טוב!) כי הרגשתי שם בדיוק כמו שנות העשרים התל אביביות שלי ב'אורנה ואלה' המיתולוגי בשנקין. 'אורנה ואלה' היה הרבה יותר מקפה עם אווירה שכונתית-אצילית (לא זרוקית בכלל..), מקום שקיבץ המוני אנשים עם אוכל מעולה, חיוך ושירות מצויין.
מעניין ששתי ה'אלות' האלה יודעות מה הן עושות…
'קפה אלה' זה מקום עם אישיות ואופי, חברמניות, תחושת שייכות (הרגשתי כאילו כבר היתי שם פעם) ומקצועניות – חשוב להגיד, בית קפה צריך אוכל טוב אבל גם התנהלות… כאן יש התנהלות.
העובדים יודעים מה הם עושים, אין אווירת לחץ (איזה כיף לשבת במקום שאין בו לחץ, למרות שזה שישי בבוקר ומלא עד אפס מקום) והחיוך הוא הדבר הראשון שרואים… מה צריך יותר בן-אדם?
מיד כשנכנסו הציעו לי כירבולית כי היה מוקדם (08:30) ובירושלים בשעה כזו מרגישים את הסתיו – רק הפתיחה הזו של חיוך וכירבולית הבטיחה בוקר נהדר.
הזמנו ארוחת בוקר שף זוגי (158 שקלים) עם 2 ביצים (בחרנו באומלטים עם עשבי תיבול), מיצים טבעיים סחוטים במקום (תפוח-גזר, בחירה מעולה), קפה אמריקנו (קפה מצויין) וסלט רענן מאוד (גדול ומלא בירקות ועלים קריספיים) התלווה לארוחה.
קיבלנו פלטה עם שלל מטבלים לא בנאליים – מטבל עגבניות מיובשות מוצלח מאוד, פסטו מושלם (שהייתי מתה לקבל מתכון שלו), ממרח עגבניות מיוחד שלא הצלחתי לפענח (אפילו ניגבתי מהקערית), זיתים (דני נשנש אותם), טחינה לבנה (מאוזנת, לא חמוצה מידי … פשוט טובה), קונפיטורה בייתית (אני לא בטוחה – נראה לי חבושים.. פשוט מהממת.. אם היו מוכרים צנצנות הייתי קונה) וחמאה… כי בלי חמאה זו לא ארוחת בוקר.
גם צלחת עם 4 סוגי גבינות נחתה על שולחננו – חצי קשות/קשות נהדרות (במינון המדויק לזוג), צלחת אנטיפסטי (עם סלקים, עגבניות שרי וזוקיני – התיבול העדין היה מושלם לארוחת בוקר).
סלסילה עם פרוסות לחם טרי -שעזר לנו להנות מכל הטוב הזה … וגם המון שלווה.
בכל פעם כשאחד העובדים התקרב רציתי להודות שוב על שפתחו את בית הקפה.
דווקא בימים קשים אלה כולנו זקוקים לנחמה – למפגש במקום מחוייך, עם אוכל טוב, עם קפה משובח ועם חברה טובה.
אני מתקשה שלא להשוות ל'אורנה ואלה' התל אביביות שהיו בית להרבה מאוד אנשים – לאמנים, לשחקנים, לסטודנטים מחפשי-דרך (הייתי אחת מהם) ולעוד המוני תל אביבים שראו בו מקום מפגש. מקום שלא צריך להצדיק את עצמו, מקום שהיושבים בו מצדיקים את קיומו.
זו הייתה הפעם הראשונה שלנו שם אבל הרגשתי שהייתי שם כבר פעם, כי 'קפה אלה' הוא לא מקום פלצן עם מניירות ואנשי יחסי ציבור – הוא פשוט מקום שכיף לשבת בו, עם תחושת שייכות, ללא הגדרות וללא פילוסופיות עמוקות. מקום שקרוץ מהחומר הנכון 🙂
מיותר לציין אבל אציין, אני לא מוזמנת לשום מקום בכדי לכתוב, אני משלמת מחיר מלא על כל ארוחה וכותבת רק על החוויה האישית שלי.
'קפה אלה' – בית קפה כשר ברח' הרצוג 69 ירושלים (שכונת רסקו)
שתהיה לכולנו שבת טובה, שקטה ומלאה בבשורות טובות.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
