התלבטתי אם לכתוב על זה בכלל… לא שאני מנסה להראות או להשמע מושלמת אבל .. גם אני, מידי פעם, מאבדת את הסבלנות.
איבדתי את הסבלנות בחודש האחרון – המלחמה, הדאגה התמידית להורים המבוגרים, החורף הירושלמי מתעתע ששולח אותי לרגע לארון המעילים החמים ואח"כ נמלך בדעתו.. חוזר בו ומעביר אותי שוב לארון עם בגדי המעבר.
השמש שיורדת מוקדם וגורמת לי להרדם בשעה 20:00 בערב, גם היא עושה לי דכדוך בלב.. אני מתעוררת, לא פעם, באמצע הלילה… ומנסה לשוב ולהרדם… הימים מטורללים.
הערבובייה הבלתי נסבלת הזו מצריכה בכל יום 'יציאה נפשית מהקופסא' – לא תמיד יש לי כוחות וגם לא תמיד מתחשק לי … אתמול ישבתי כמו 'זומבי' על ספת האבטיח בסלון והבטתי על הנעשה מחוץ לחלוני – כל כך הרבה מכוניות עברו, חלפו, צפרו… הזמן נראה שעמד מלכת מבחינתי. הרגשתי תשושה למרות שלא עשיתי דבר.
רק מוסיקה מעירה אותי לרגעים – גם למוסיקה לא תמיד יש לי סבלנות, אני 'קצרה' לאחרונה, אפילו כשאני מתיישבת לכתוב לא תמיד יש למילים כוח להגיע עד המקלדת או הדף.
רק אתמול בערב קרן אור של שלווה הציפה אותי, היא מגיחה תמיד ברגע לא צפוי. היא הכניסה חזרה אור ללב שלי, החזירה צבע לפניי שהחווירו ונתנה לי תקווה.
בתקופה הזו כולנו חשופים לדכדוך, לדכאון קל ויש גם כאלה שחשופים למצבים קשים מאלה – שימו לב לנפש שלכם במיוחד בימים כאלה, הורידו רגל מהגז, תנו ללב קצת מנוחה.
אתמול גיסתי, נבט, כתבה בפוסט בפייסבוק שהקולגות שלה לעבודה מחליפים סיפורי זוועה מהמלחמה בזמן ארוחת הצהריים… הקיצוני הפך לשגרתי, הלב שלנו לא יכול לעמוד בזה לאורך זמן.
אם אתם מרגישים דכדוך, מצוקה, התחלה של דיכאון… אם אתם מרגישים שחלקים בנפש שלכם השתנו בחודשיים האחרונים אל תחכו, בקשו עזרה והיא לא תאחר לבוא.
יש המון דרכים לקבלת עזרה נפשית מיידית – ער"ן שעושים עבודת קודש כמעט מסביב לשעון, שירות מיוחד ניתן היום בכל קופות החולים לסיוע מיידי גם טלפונית וגם פרונטלית, המון עמותות משתפות פעולה ואנשי מקצוע התאימו את הסדנאות שלהם לימים של מלחמה.
חברתי שילי פרלמן מ'הבית של שילי' היא מנחת הורים המלווה מתחילת המלחמה עשרות נשות אנשי מילואים במפגשים ללא עלות שמסייעים להן להתמודד עם כל מה שהתקופה הזו מביאה איתה בהורות, באימהות ובזוגיות.
אתם מוזמנים להצטרף לדף הפייסבק שלה או לאינסטגרם שלה ולהרשם לסדנאות השונות שהיא מארחת בזום/פרונטלי.
אל תתביישו לבקש עזרה, אל תתביישו להודות שקשה לכם – לרוב בני האדם קשה להתמודד עם כל כך הרבה חדשות ומכאובים. דברו עם חבר קרוב, פנו לייעוץ, הצטרפו לסדנה או למעגל שיח… עשו כל שביכולתכם בכדי למנוע עוד סדק בנפש.
שמרו על עצכם, שמרו על הנפש ועל האופטימיות – זו בריאות נפש וגוף.
הערב אני מפרסמת את מרק 'אמאל'ה' – מרק העוף של אמא שלי שעושה טוב לבטן, מאזן את הנפש ומרגיע.
מרק עוף אמאל'ה
מרק אמאל'ה הוא מרק העוף הטעים, העשיר ביותר, מרק בעל גוון עמוק, נוסטלגי ונטול אבקות.
זהו מנצח שכבר עשרות אלפים הכינו מאז שפירסמתי אותו לראשונה – מרק עשיר בטעם וקל להכנה עד גיחוך – אחרי שתכינו אותו לא תבינו איך הכנתם מרק עוף אחר.
זהו המתכון של המשפחה שלי, המתכון של המרק שהוגש במלון המשפחתי שלתוכו נולדתי ומה שהופך את המרק הזה למיוחד במינו הוא גרון ההודו – אם לא ניסיתם עד היום – זה הזמן שלכם לנסות ולהוסיף אותו.
להכנת מרק עוף אמאל'ה
ראשית כל: את השוקיים (פולקעס, בלשוני)/כרעיים וגם את גרונות ההודו מבשלים במים (כלומר: מנקים במים רותחים על גז) לפני שמכניסים אותם למרק – זה קריטי.
מבשלים במים רותחים ומוציאים את הקצף שנוצר בכל פעם עד שהמים צלולים. רק כשהמים צלולים הם מוכנים לבישול המרק.
בסיר גדול כ- 8 ליטר מניחים גרון הודו פרוס, 8 פולקע'ס עם העור או 4 כרעיים עם העור, 2 בצלים גדולים פרוסים גס , 3 גזרים פרוסים, 2 קישואים פרוסים, 5-6 גבעולי סלרי פרוסים, 5 שיני שום קצוצות (אופציונלי, אפשר לוותר), שורשים של פטרוזיליה וסלרי חתוכים לקוביות, כף מלח ופלפל שחור עפ"י הטעם.
מכסים במים עד לכיסוי של 2 ס"מ ומביאים לרתיחה על אש גדולה.
מורידים לאש בינונית ומבשלים שעה על סף רתיחה, רק בשלב הזה נוסיף צרור פטרוזיליה בשלמותו/קצוץ גס וצרור שמיר. המלצה חמה: השמיר לחובבים בלבד, יש לו טעם מאוד דומיננטי.
מבשלים שעה/שעה וחצי נוספות (וכל המוסיף הרי זה משובח!)
איך יודעים שהמרק מוכן? ניחוחות משכרים בבית והמרק יהיה בגוון צהוב – חום ענברי יפייפה.
הנה, גם בימים נטולי סבלנות אפשר להכין מרק נהדר,
שיהיה לכולנו יום שקט, רגוע ומלא בתקווה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
