לפני כמה שנים שלחו את העיתונאי רועי צ'יקי ארד (עוד לפני שהואשם בהטרדות איומות) להירשם לעבודה לתקופה בת שבועיים כשליח 'וולט', רק בכדי להבין מה זה בכלל אומר ולמה זה ממכר כל כך.
אני זוכרת שקראתי את הכתבה הזו כל כך הרבה פעמים, הייתי המומה אבל מצד שני … הבנתי שהם עלו על משהו, על משהו גאוני שאפילו אני (העצלנית, יודעים קוראיי הקבועים) הייתי מתחילה לרוץ מדלת לדת בכדי לספק כמה שיותר משלוחים בכמה שפחות זמן.
ולמה אני בכלל מספרת על זה? כי ארד הבין שה'קסם' הוא לא בעבודה הקשה והסיזיפית אלא בתחושה של ה'משחק' (וכולנו אוהבים לשחק) ובתחושה של ה'ניצחון' (כולנו אוהבים אופוריה) – כך נבנה לו תמריץ.
מאז חשבתי על זה כל כך הרבה פעמים. תכלס, אנחנו אנשים של תמריצים – אני לא קמה בשעת בוקר מוקדמת ויוצאת להליכה רק בשביל הפארק או האויר … זה לא יצליח להוציא אותי מהמיטה (למרות שזה נהדר) – אבל המאפיה עם הקרואסון שנמצאת ממש בסוף הדרך, רגע לפני שאני 'יוטרן' חזרה, עושה לי את החשק ואני יוצאת, בחורף כמו בקיץ… בגשם או ברוחות.
שלא לדבר על אפליקציית הצעדים שמודדת לי כל צעד ואני מוכנה לצאת מהליכה עד חדר הכביסה רק בכדי להשלים את המכסה היומית, לנצח את האפליקציה ולזכות בציון לשבח שהם שולחים בעמידה ביעדים.
כולנו חיים על תמריצים – אנשי מכירות שמקבלים עמלות מכירה, נהגי אובר רודפים אחר עוד נסיעה באפליקציה… תמריצים מזינים אותנו, מניעים אותנו, מפתים אותנו לעשות משהו שאנחנו לא כל כך רוצים לעשות… כי הכי כיף לשבת עם ספר/הטלפון/המחשב/חברה בבית קפה.
אני עושה את זה ולא מתביישת – כמו גלולה מרה שממתיקים בכפית דבש או פיתוי לסיום פרויקט בתמונת חופשה אגדית שאני מתכננת לי (וככה שמה לעצמי דד ליין)…
גיליתי שבחיי היום-יום אני די חיה על תמריצים, רוב החלקים של החיים הם (בלשון המעטה) די משמימים ולא כייפים במיוחד – תמריצים זו ההתמודדות שלי. אני מזכה את עצמי בפרס מובטח מראש וככה מבצעת מטלות כמו טיפול במיסים, תיקון תקלות, נסיעת עבודה ארוכה או סיומו של פרויקט שאני לא קמה בעיניים נלהבות לבצע.
ואתם? גם אתם מעניקים לעצמכם תמריצים בכדי לצלוח משימות או בכלל את החיים?
בורקס גבינה בייתי מבצק מהיר
אני אוהבת בורקס ואם יש משהו שחסר לי כאן, באנגליה, זה בורקס. הבוקר הכנתי בורקס מהיר ומדהים בקלי קלות. שמרו את המתכון הזה.
טיפ – את הבצק ניתן להכין במיקסר עם וו גיטרה או ידנית באמצעות פירור החמאה אל תוך הקמח. ניסיתי את שתי האופציות ושתיהן נפלאות.
לבצק: בקערה גדולה מפוררים עם הידיים/מיקסר עם ו גיטרה 2 כוסות קמח רגיל, 1 שקיק (10 גרם) אבקת אפיה, 100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות עד לקבלת מרקם שדומה לחול.
מוסיפים 150 גרם שמנת חמוצה (לפחות 15% שומן), 3 כפות שמן זית, 1 כפית מלח וקורט פלפל לבן ויוצרים כדור.
אני אוהבת לניילן ולהניח בצד (לא במקרר) כחצי שעה, הוא מתגבש וקל יותר לעבוד איתו.
למילוי: בקערה מערבבית 150 גרם גבינה צהובה/צ'דאר מגוררת, 150 גרם גבינה צפתית (ממליצה על מעודנת) מגוררת על פומפייה, חצי כוס גבינה לבנה (לפחות 5% שומן), 1ביצה, מלח ופלפל שחור עפ"י הטעם (תלוי בגבינות, תטעמו). אתם יכולים בשלב הזה להוסיף (ממליצה בחום) רבע כוס בזיליקום או אורגנו טריים קצוצים. משדרג ונהדר.
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מרדדים את הבצק לעלה, עם סכין חותכים את הבצק לריבועים בגודל שתרצו ומניחים כמות לא גדולה מידי של מילוי (שלא ישפך) ומקפלים למשולשים
צובטים את הבצק ועוברים פעם נוספת עם מזלג… זה נותן לבורקס מראה 'מקצועי'
טורפים ביצה, קורט מלח וכף מים ומורחים על הבורקס, מצפים בשומשום ומכניסים לתנור לכ-35/45 דקות (תלוי בתנור ותלוי בגודל שבחרתם, תבדקו).
מוציאים, מגישים עם סלט גדול, צלחת גבינות וזיתים, ביצים קשות … והשמחה רבה… ככה נראית שבת ישראלית טובה.
שיהיה לכולנו יום מלא בתמריצים טובים, שמחים וטעימים 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
