מי החברה או החבר הכי טוב שלכם? איך בכלל מצאתם אותם במהלך הדרך?
אני עוסקת בנושא הזה המון לאחרונה, כי גיליתי שחברויות הן מושג הרבה יותר רחב מבעבר.
היום יש חבריות טלפוניות, פייסבוקיות, חברויות של בתי קפה או חופשות מפנקות, חברויות לשיחות עומק אינטלקטואליות וגם חברויות שנועדו בעיקר לשיחות מלאות דמעות ובפורקן-נפש.
כמה השתנה המין האנושי בעשורים האחרונים שהוא ממלא כל כך הרבה פונקציות?
ובכלל, החברה הכי טובה (או החבר הכי טוב) – מיהי? איך מכתירים אותה? מה הופך אותה לכזו?
מה גבולות החברות בין נשים או בין גברים? האם החבר/ה הכי טובה חייבים להיות מאותו המין שלנו?
האם חברות או חברים יכולים להחליף משפחה? (מיועד לאלה שאומרים שהן 'כמו אחיות' או 'כמו אחים') ואיפה נשבר השבר וחברויות כאלה הולכות ומתפרקות?
חברויות הן מערכות יחסים שדורשות המון – זמן, קשב ועוד כל מיני חלקיקים קטנים שיוצרים מערכת יחסים שלמה… לכמה מערכות יחסים יש לנו קשב בכלל?
האם כל קשר חייב להיות עמוק, כזה שמגלה את כל ערוותינו? האם אנחנו חייבים לספר הכל כחלק בלתי נפרד מה'זוגיות' הזו שיש לנו עם חברה או חבר הכי טובים?
הבוקר אני שואלת יותר מכותבת.
כל מה שעלה לי אתמול בשיחה (אינטימית ופרטית) צף ועולה – אלה שאלות גדולות שאני לא בטוחה שאוכל לענות עליהן על רגל אחת, אבל אני יודעת שאני צריכה להרהר בהן – ועם מי טוב יותר להתייעץ על כך, אם לא אתכם הקוראים האינטליגנטים והרגישים שכמותכם?
לקראת שבת הכנתי לכם מתכון נהדר וקליל לעוגיות מלוחות של בית חם – הכינו קנקן תה והניחו על צלוחית ערימת עוגיות, שלחו הודעה לחברה או לחבר קרוב והזמינו אותם לשעה של יחד.
עוגיות בייגל'ה שומשום מלוחות
יש שקוראים להן כעכ, 'עוגיות עבדי', עוגיות מלוחות, בייגלה עם שומשום – אני קוראת להן בכל השמות – רק שיגיעו 🙂 אני יכולה לטרוף קילו עוגיות כאלה מבלי לשים לב (ראו הוזהרתם!) – המתכון קל (וללא שמרים) והחגיגה טעימה במיוחד.
ניתן להכין את הבצק ידנית בקערה עם כף עץ או להשתמש במיקסר עם וו גיטרה. אני מכינה במיקסר כי נוח לי יותר.
מערבלים 1/2 3 כוסות קמח רגיל, 100 גרם חמאה (או תחליף – ראו אופציות ברשימת הרכיבים בסוף המתכון), 1/2 כוס שמן, שקיק (10 גרם) אבקת אפייה, 1 כפית מלח, 1/2 כפית סוכר (חשוב לגוון העוגיות, לא לוותר) ו-3/4 כוס מים פושרים עד לקבלת בצק.
שימו לב – אם אתם אוהבים, אתם יכולים בשלב הזה להוסיף כף או שתיים של קצח לבצק. אני לא אוהבת בצק 'מלוכלך' אבל זה נפלא וטעים מאוד.
את הבצק מניחים במקרר לשעה להצטננות והתגבשות.
מחממים תנור ל-170 מעלות בטורבו (אם אין לכם טורבו האפייה תארך כמה דקות יותר, טורבו הוא אוויר חם שמייבש, זה מעולה לעוגיות וקרקרים).
לוקחים פיסות בצק ומגלגלים אותן לנחשים, סוגרים לעיגולים (אפשר להשאיר כנחשים, כמובן) ומניחים על נייר אפייה. מורחים מעל ביצה, מפזרים שומשום (אני לא אוהבת המון שומשום על העוגיות שלי אבל אם תבחרו הוסיפו עוד).
מכניסים לאפייה לכרבע שעה (בדקו את התנור, כל תנור מתנהג אחרת) עד שהעוגיות מקבלות טיפה גוון. מוציאים, מצננים ומגישים.
ניתן לאחסן בקופסא אטומה עד שלושה שבועות – אל דאגה, הן לא ישרדו… מבטיחה 🙂
שיהיה לכולנו יום טוב, מלא בתקווה ובבשורות משמחות.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
