סלטים מרעננים, ללא סוכר, מתכונים מסורתיים מהבית

טור שישי וסלט כרוב מעדניה

מתכון לשבת, מתכונים של בית, מתכוני חגים

שישי בבוקר הגיע,

אתמול הפעלנו לראשונה את החימום בבית, חימום-קל של 18 מעלות אבל כזה שכבר עשה לי מצב רוח של חורף ירושלמי. אנחנו גרים בשכונת המגורים הגבוהה ביותר בעיר (ובקומה 6) … ככה שהחורף עובר דרך הבית שלנו בדרכו להתנחל כאן לחודשים הקרובים.

הוצאתי כבר את שמיכת הפוך, את החלוקים שאני אוהבת להתעטף בהם בימים של קור, את קנקן התה שהבאתי איתי מאנגליה כבר מלאתי במים רותחים עם לואיזה טרייה… ובמייבש הכביסה מתייבשים כבסים של חורף: קפוצ'ונים, גופיות חמות (אנחנו בירושלים, בכל זאת) ואפילו גרבי הצמר שאנחנו כל כך אוהבים.

מאז שעברנו לשעון חורף אני עוד מתקשה לכייל את עצמי – עוד לא התרגלתי לחשיכה הגמורה בשעה 17:00 והדבר משבש לי את החיים. אני לא פרפרית לילה אבל זה קצת מוזר לפרוש למיטה בשעה 19:00 כאילו כבר לילה מאוחר…

דני מוצא אותי, לרוב, ישנה בשינה עמוקה כבר בסביבות השעה 20:00… לצד המחשב, הטלפון והספר התורן.. אני נכנסת למיטה כשאני מצהירה (לעצמי, כמובן) שאני רק מתפנקת ומתכננת לקרוא, לעבוד קצת… כל זה מתפוגג אחרי כמה דקות במפגש הפסגה שלי עם הכרית והשמיכה…

ככה אני נרדמת, כמו אבא שלי מול משחק כדורגל על הספה…

היתרון בשנת לילה מוקדמת היא היקיצה הטבעית המוקדמת – בבוקר אני מרגישה שייכת לעצמי יותר מבכל שעה אחרת. השקט שלא דורש תשומת לב מיוחדת מפנה לי מקום להתעסק בעצמי… במחשבות, בכתיבה, ביצירה ובעשייה. כבר בחמש בבוקר אני מתיישבת על ספת האבטיח עם הקפה, ערימת העיתונים והמוסיקה – מתכננת את בוקר שישי, שעבורי הוא הבוקר הנהדר של השבוע.

רגע לפני שאני יוצאת לקניות, לסיבוב ולארוחת הבוקר (שאני מקוה שתהיה טובה ואוכל לכתוב עליה מחר) אני מגישה לכם מתכון-שישי קל ונהדר לסלט כרוב אדום כמו במעדניה.