מלחמה
אני זוכרת שכשהייתי ילדה אבא שלי היה יוצא למילואים לפחות 40 יום בשנה בכדי להתכונן למלחמה שאולי תבוא ואולי לא תבוא.
מלחמה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי – נולדתי במאי 1982 ומיד פרצה מלחמת לבנון הראשונה, במלחמת המפרץ עמדתי בתור ארוך עם אבא שלי בכדי לאסוף את כל ערכות המגן המשפחתיות ואפילו התחתנתי עם היסטוריון צבאי.
בנעוריי, בשנות התשעים של המאה העשרים, היה גל הפיגועים הגדול שנגע כאן בכולנו – פיגועים מפורסמים עוד חקוקים בעור של כולנו כמו הפיגוע הנורא בפורים בדיזינגוף סנטר, הפיגוע המצמרר בליל חג הפסח במלון פארק בנתניה ועוד מאות פגועים בקווי אוטובוס שבחלקם גם נסעתי.
כילדה חדרתית ידעתי מהו פיגוע, איך הוא נשמע, איך פטריית העשן הזו נראית… ידעתי לעלות על אוטובוס וליצור אסטרטגיה בכל פעם בכדי לשבת במקום פחות צפוף עם סיכויי חיים גבוהים יותר.. כמה שזה נשמע כמו טירוף.
הטירוף הזה הוא החיים שלנו אבל ב-24 השעות האחרונות הוא שינה את פני הדברים, נדבקתי למסך המחשב שלי לשעות ארוכות עם דמעות ובתקוה שיעירו אותי מהסיוט הרע הזה.. חשבתי על המשפחות שיושבות בבתיהן כבנות ערובה, על קשישים ועל ילדים מבוהלים … וזה עוד לא נגמר.
אני לא יודעת מה להגיד, אני גם לא חושבת שאני אמורה להגיד משהו – למי יש מילים מול מספרים כל כך גדולים של הרוגים ופצועים? (ואני לא מדברת בכלל על חטופים…).
כשגרנו באנגליה ניסיתי במשך שנה להסביר לאנשים את החיים שלנו כאן ואת הדינאמיקה הזו של מצב חירום מיידי … הם לא הבינו על מה אני מדברת, הם לא הבינו איך אנשים שמחים ונינוחים הופכים ברגע אחד לחסרי אונים ולחסרי ביטחון.
היה לי קשה להסביר גם להם .. וגם לי.
אני משתתפת בצערם של כל מי שאבדו את האהובים עליהם, מאחלת החלמה מהירה לכל הפצועים, מתפללת שבני הערובה (אני לא מאמינה שאני כותבת את הביטוי הזה) ישוחררו לחיים בשלום ושהחטופים ישובו הביתה במהרה.
אני מאחלת לצה"ל הצלחה בתפקידו בשמירה על חיינו ושולחת חיבוק ענק לחיילי המילואים שגוייסו בצו 8 ונמצאים שם בחזית.
זה בלוג אוכל וקצת קשה לי לאכול בימים כאלה אבל בכל זאת, לפני כמה ימים הכנתי לחם כוסמין נהדר עפ"י מתכון של שף צרפתי מפורסם אבל לא עקבתתי נכון בהוראות ולא כל כך הצליח לי… אבל אי-ההצלחה הזו הביאה ללחם מדהים שאני קוראת לו לחם טעות.

לחם טעות – לחם כוסמין רך
לקערת מיקסר עם וו לישה מעבירים 2/3 1 כוסות מים, 1 כף שמרים יבשים, 3 כפיות סירופ מייפל, 1/2 3 כוסות קמח כוסמין 80% ורבע כוס שמן זית.
מערבלים כשבע דקות, הבצק הוא בצק רך מאוד… ככה הוא צריך להיות.
אחרי 7 דקות מוסיפים חצי כפית מלח וממשיכים ללוש כחמש דקות נוספות.
מעבירים לקערה משומנת ומכסים בנילון נצמד – ניתן להתפחי במקרר ללילה (7/8 שעות) או בחוץ כשעה (בחורף שעה וחצי).
מחממים תנור ל-170 מעלות בטורבו.
על מגש אפייה מניחים נייר אפייה ומעבירים את הבצק. מעצבים אותו בגובה אחיד ומורחים בביצה. ניתן להוסיף כמוני גרעינים או שומשום.
ממתינים כעשרים דקות להתפחה קלה נוספת ומכניסים לתנור. האפייה אורכת כ-40 דקות (תלוי בתנור שלכם) – שימו לב שהחלק העליון שחום והחלק התחתון אפוי לגמרי.
מוציאים, מצננים מעט, פורסים … זה טעים … 😊
שומרים בניילון נצמד עד 4 ימים.
שיהיה לכולנו יום עם בשורות טובות, משמחות עם קרן אור של תקווה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.