קצת קשה להתעלם מהעובדה שהיום הוא ה-כ"ט (29) בנובמבר, יום ההכרזה באו"ם (1947) על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית, ערבית ולשטח הבינלאומי.
אני לא מדברת כאן על פוליטיקה, זה לא תפקידי – מה שכן משנה הוא, שבמשך שנים אני מחזיקה באירוע הזה כרגע הסטורי שמרגש אותי מאוד. כשאני צופה בהצבעה באו"ם (גם בפעם המיליון) זולגות דמעות מעיני, אני מתרגשת מהרגע הזה – רגע של אושר מוצף באלפיים שנות גלות, יתמות ואוזלת יד.
חשבתי על זה שבאוקטובר הגענו לאיזו 'נקודת קצה' של פחד מאבדן הבית – תחושה אמיתית של פחד קיומי בסיסי מאוד ובלתי נסבל. הכ"ט בנובמבר השנה מרגיש לי הרבה יותר מוחשי, מוחשי מאי פעם. יהודים בכל רחבי העולם הרגישו את מה שאנחנו מרגישים מאז ה-7 באוקטובר. כולם נרתמים למשימה בכדי להחזיר את הביטחון הביתה… להשיב לנו את השלווה ואת האמונה בכוח הזה שקוראים לו מדינת ישראל.
לפני עשרים שנה, עוד כשלמדתי באוניברסיטה העברית בהר הצופים, פגשתי בסטודנט אמריקאי ממוצא יהודי, התיידדנו מאוד וביושבנו על כוס קפה הוא שאל אותי – "לאיזה אירוע בהסטוריה היהודית היית רוצה לחזור ולנכוח בו?"
מיד עניתי – כ"ט בנובמבר 1947, ביקשתי בחזיוני לשבת ב "כסית", שולחן ליד אלתרמן, כשכולנו מאזינים בחרדת קודש להצבעה באו"ם.
אני חושבת שלרגע הזה אין פוליטיקה, אין ימין ואין שמאל – יש רגע אחד מזוכך לחלוטין – רגע בו אומה מקבלת לגיטימציה אחרי 2000 שנות גלות להיותה קולקטיב.
לצערנו הרב, כיום, יש עוד אומות רבות שנלחמות על הבית (ע"ע אוקראינה), כאלה שלא מקבלות את הזכות הבסיסית הזו – זה דבר שצריך להעציב את כולנו מאוד.
שקשוקה איטלקית משגעת
הבוקר אני מכינה שקשוקה איטלקית משגעת וטעימה במיוחד (שימו לב – הרוטב הנפלא הזה יכול להפוך בקלות לרוטב לפסטה/ניוקי/לזניה).
המתכון לשני אנשים רעבים
במחבת רחבה ועמוקה מחממים 3 כפות שמן זית (הלהבה הקטנה בשיא עוצמתה), מוסיפים בצל קטן חתוך לקוביות ומאדים עד לשקיפות, מוסיפים 400 גרם עגבניות מרוסקות (לא רסק, עגבניות מרוסקות) ומערבבים היטב.
מוסיפים כוס עגבניות שרי שלמות, 4 שיני שום קצוצות, כפית אורגנו מיובש, כפית דבש/מייפל/סילאן/סירופ חרובים, כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור, כף עלי בזיליקום טריים קצוצים ו-3 עגבנות מיובשות לחות (לא חובה).
מבשלים כרבע שעה/עשרים דקות לפחות (וכל המרבה – הרי זה משובח) ומערבבים היטב מידי פעם. אם הרוטב סמיך מידי הוסיפו מעט מים. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.
בכף עץ מייצרים גומות ומוזגים את הביצים ומבשלים עד למידת העשייה המועדפת עליכם.
לקראת הגשה פזרו עוד עלי בזיליקום טריים. הגישו עם לחם טרי.
שיהיה לכולנו יום טוב, מלא בתקווה ובבשורות טובות.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
