תוספת 4.12.2023
אמא שלי תמיד צודקת.
בסוף, אחרי כל השנים, אחרי כל הריבים שהיו לי איתה, אחרי כל הויכוחים האינסופיים שבהם ניסיתי להוכיח אותה כ'לא צודקת' – היא הוכחה כצודקת…
הנה, אמרתי את זה, עכשיו אני כבר לא יכולה לחזור לאחור ולשנות.
יש רגעים כאלה בחיים שאנחנו מבינים שעברה תקופה, שהתבגרנו ושאנחנו כבר יכולים להסיר את האגו ה'התבגרותי' מעלינו ופשוט להודות … שהן (לרוב) יודעות על מה הן מדברות.
החל מטיפים לפתיחת דרכי הנשימה באדים (עם מגבת זה חכם, עבד מעולה) ועד למתכונים ענתיקות שמוכיחים שהם הטובים והקלים ביותר ואף אחד לא יכול לערער עליהם.
אני אוהבת את אמא שלי ובמשך שנים אהבתי להוכיח לה שאני יותר טובה ממנה, שאני יודעת טוב ממנה… אבל האמת היא שכל מה שרציתי היה שתתגאה בי.
בסתר ליבי הילדותי (גם בגיל 40) כל מה שרציתי היה שתגיד לי 'כל הכבוד עדי' בדיוק כמו ילדה בת 5 שציירה ציור יפה או אכלה הכל מהצלחת.
ככל הנראה אין גיל לצורך הזה, אני מחכה בכל פעם לאמא שתקרא את הבלבוסטע – אני כותבת את הטור הזה קודם כל בשבילה, לכבודה.. שתצחק, שתאהב ושתשמח בי.
אולי זה לא כל כך ילדותי… למרות הכל.
ואתם? גם אתם בגיל מבוגר כבר הבנתם שאימהות זה המין הצודק בעולם?
היום אני מעניקה לכם את ה-מתכון להכרובית המטוגנת של אמא שלי, זו הכרובית האהובה עלי (ועל דני) מכל. היא ממש קלה להכנה ואפשר לאכול אותה חמה, פושרת ואפילו קרה.
הכרובית המטוגנת של אמא שלי
מבשלים בשפע מים רותחים וממולחים פרחי כרובית כעשרים דקות עד לריכוך (מבשלים במים מהרגע הראשון עד רתיחה עדינה). מצננים במסננת.
מכינים 2 קערות – אחת עם ביצים, מלח ופלפל והשניה של פירורי לחם (אפשר לשלב שומשום)עם מעט מלח.
טובלים את הפרחים המבושלים והמצוננים קודם כל(!) בפירורי הלחם, אח"כ בבלילת הביצה ולבסוף שוב בפירורי הלחם ומעבירים לטיגון.
אמא מטגנת במחבת עם 3 ס"מ גובה שמן (חצי שמן עמוק) אבל בהחלט ניתן לטגן בצ'יפסר או לאפות בתנור.
אם אתם בוחרים לאפות בתנור חממו את התנור ל-180 מעלות, הניחו נייר אפייה ומרחו אותו בשמן. הוסיפו מעט שמן גם לבלילת הביצים בכדי שהכרובית לא תצא יבשה מידי.
ניתן הגיש עם רוטב צ'ילי מתוק, עם יוגוט מתובל או בדרך המועדפת עלינו – כך בדיוק כפי שהיא!
אתם מכינים? ספרו לי! אמא שלי כל כך תשמח!
שיהיה לכולנו יום מקסים, טעים ומיוחד.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
