כשהייתי ילדה שמעתי לא פעם את הביטוי לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת.
אם להיות כנה, נשלחתי לא מעט לְהִתְאַזֵּר – זה היה חלק מחיי ונראה לי שחלק מחייהם של הרבה אנשים.
סַבְלָנוּת – אני זוכרת שפעם מזמן, כשהחיים עוד התקיימו בשחור-לבן, הייתה סבלנות בעולם.
העולם התקדם בצעדים מדודים, אולי אפילו בצעדי-צב (בעיני אנשי המילניום) והם היו נפלאים – שקטים, רגועים, סבלניים, מאופקים…
היום אין לנו פריבילגיות כאלה – הכל מהיר, עצבני, דוחף-דורס… כולם מנסים להשיג עוד לפני שהצליחו להבין מה בכלל הם רוצים. המירוץ כל כך מהיר ואנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים את החיים.. לא מצליחים להגיע למנוחה-לנחלה.. כי אנחנו כל הזמן בתנועה.
אני כל כך רוצה לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת – להיות מסוגלת להמתין בשקט, לחכות לדברים שיקרו מעצמם, להתמודד עם סדר-העולם.. אבל (מסתבר) שגם אני אשה של שנות ה-2000 ואין לי כל כך סבלנות.
למרות שאני עובדת על עצמי – זה 'משפריץ' לי, חוסר הסבלנות משגע אותי. אני לא בנויה להַמְתָּנָה הזו כי אני כבר אישה של עולם מהיר-הישגים. אני רוצה הכל כאן ועכשיו. אני רוצה להגיע לצד השני של השביל בתוך כמה שניות בודדות … אני רוצה לוותר על הדרך ולהגיע ליעד. אני רוצה לחלום ולהגשים באותה נשימה ..
אבל החיים לא באמת מהירים, אנחנו נדרשים לסבלנות… למרות שכבר 2024 העולם לא באמת השתנה – אנחנו חיים את אותו עולם שתהליכים בו מתרחשים לאט, בסבלנות – עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג.
יש משהו מרגיע באימרה הזו – עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג. כי אם העולם לוגי (הגיוני) כל כך – לבסוף הכל יסתדר.
בסופו של דבר הסבלנות תשתלם ואנחנו נזכה באושר ובבשורה הטובה.
כמה קשה לחיות את זה – לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת זו משימה קשה, מטלה לא פשוטה, אתגר רציני לנפש (ולגוף שכואב) ורק תקווה היא זו שמשחררת אותנו ולו לרגע בכדי שנוכל להמשיך… להמשיך… ולְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת.
ואתם? גם לכם קשה היום עוד יותר לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת? יש לכם טיפים מועילים להתמודדות הזו? ספרו ושתפו אותי – זה יעזור לי ולעוד הרבה אנשים, זה בטוח 🙂
חלת בייגלה ירושלמי של מיכל בן-משה
המתכון הזה הוא בין חלת תלישה לבין בייגל'ה ירושלמי עגול ונפלא שמכינים בקלי קלות.
את המתכון למדתי ממיכל בן משה, בלוגרית אוכל מוכשרת ואישה מהממת – שיניתי טיפה את המתכון לטעמי וזה יצא מדהים-מדהים ושוב.. מדהים.
בקערת מיקסר עם וו לישה מערבלים כ-8 דקות במהירות בינונית – חצי קילו קמח, 11 גרם שמרים יבשים (כף גדושה), רבע כוס סוכר, רבע כוס שמן זית, כפית מלח ו-כוס וחצי מים חמימים.
שימו לב – הבצק אמור להיות אלסטי אבל אם הוא נזלי מידי הוסיפו מעט קמח.
מוציאים את הבצק ומניחים אותו להתפחה בקערה משומנת במעט שמן זית ומכסים בניילון נצמד להתפחה במשך כשעה (בחורף תוסיפו כרבע שעה להתפחה).
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מכינים קערית מים וקערית עם שומשום ומלח גס.
בוצעים לחמניות מהבצק ומגלגלים אותן היטב, טובלים במים ולאחר מכן בשומשום-מלח גס ומניחים בתבנית עגולה משומנת. מתפחים עם ניילון נצמד כרבע שעה לפחות.
אופים בתנור עד להשחמה מלאה (אם יש לכם תנור חזק מאוד שימו לב שהבצק אפוי כהלכה). מוציאים, מצננים מעט ומתענגים.
שיהיה לכולנו יום מלא בסבלנות, בשמחת חיים ובאושר
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך
