מידי כמה ימים אני מקבלת הודעות או תגובות ארסיות בדוגמת 'בוגדת'/'מנותקת'… ובכל פעם מחדש אני נעלבת, משתבללת לכמה שעות עם דמעות וקמה שוב על הרגליים בכדי לעשות את מה שאני מאמינה בו.
אני לא מנותקת, אני מחוברת לאנשים שאני כותבת להם, מחפשת לעצמי (ולכם) מקלט זמני לכמה רגעים נטולי מלחמה, נטולי חטופים, נטולי חיילים בחזית, נטולי אזעקות (מצפון ומדרום)… מחפשת נקודות אור של שגרה בתוך הטירוף.
אני מאמינה שזו הדרך היחידה לשפיות, שזו הדרך הבריאה לנצחון במלחמה הזו (כי הנצחון שלנו הוא גם מורלי-תודעתי) ושזה האופן האופטימי והנכון ביותר לחיות את החיים הלא נורמליים האלה.
הקוראים הקבועים שלי יודעים – אני חיה את המלחמה כל היום (24/7 ליתר דיוק) כאשתו של פרופ' להסטוריה צבאית שמתראיין כפרשן צבאי לכל רשתות התקשורת בארץ ובעיקר בעולם, גם אם ארצה לא אצליח להתנתק.
אין לי שום דרך לחמוק מהמציאות אבל גיליתי שהדרך שלי לעזור ולסייע היא בשמירה על השפיות, בהגנה על אותן 'שמחות-קטנות' שאני כל פעם מזכירה… זה הדלק שמעיר אותי בבוקר לעשייה.
רוב הכותבים ברשת עוסקים, ובצדק רב, במלחמה ובדרכים לתרומה ולסיוע – אני מעדיפה לעשות דברים מסוימים בפרטיות ולהתמקד דווקא בשמירה על נקודות אור של תקווה, חיוך, עניין, שמחה וטעם טוב.
פעם, כשהייתי צעירה ותמימה יותר, הייתי בטוחה שאני צריכה לשכנע את כל העולם בצדקתי. אני יודעת שאני לא יכולה לעשות את זה, אני שמחה שיש אנשים שכן מבינים למה אני בוחרת בגישה הזו. אני מאושרת שקיבצתי כאן חבורה של האנשים הכי אופטימיים, אינטיליגנטיים וטובי לב בישראל.
מה מחזיק אתכם בימים אלה? מה עוזר לכם להתנתק מהחדשות ומהמחשבה על המלחמה? שתפו אותי ואת הקוראים – חלקו איתנו את הדרך שסיגלתם לעצמכם, זה מתכון לבריאות נפש וגוף.
הבוקר אני מתחילה את היום עם לחם מפתיע במיוחד – אני קוראת לו 'לחם אדמה'
לחם אדמה – לחם 100% כוסמין רך
לרוב אני לא אופה עם 100% כוסמין – במשך שנים סיפרו לי שמאוד קשה לעבד אותו ושהריח שלו לא נעים.. כל זה התנפץ לפני כמה ימים כשהחלטתי להפסיק לחיות משמועות … ופשוט להתנסות.
יצא לי לחם נהדר, בעל מרקם רך כל כך עם ריח של אדמה אחרי הגשם – טעם הכוסמין מאוד אגוזי ולטעמי הוא פשוט נפלא. מתכון קל ונהדר ללחם שכל אחד יכול להכין.
שימו לב, אני מציינת את זה בכל פעם כשעובדים עם שמרים, תנו למיקסר לעבוד.
אם הגלוטן לא יתפתח ולא יעבוד הלחם שלכם יצא קשה ולא נעים. במתכון הזה בדקו טוב (אחרי 12 דקות לישה) שהבצק רך וגמיש – אם הוא נוקשה הוסיפו מעט מים בכל פעם עד שתקבלו מרקם גמיש ונעים למגע.
בקערת המיקסר מערבבים 2 כוסות מים, 3 כפיות דבש/סירופ מייפל וכף שמרים יבשים. מניחים לשתי דקות בצד.
מוסיפים לקערה 1/2 3 כוסות (500 גרם) קמח כוסמין 100% ומעליו 1/3 כוס שמן (צמחי/זית). לשים במיקסר על מהירות נמוכה כ-10 דקות.
מוסיפים כפית מלח ולשים עוד שתי דקות נוספות.
בודקים את המרקם של הבצק – אם הוא לא גמיש מספיק הוסיפו מעט מים ועבדו עוד כמה דקות. המיקסר עובד ולא אתם… אל תרחמו עליו 🙂
מוציאים את הבצק המוכן ומעבירים לקערה משומנת מעט. סוגרים בניילון נצמד ומניחים להתפחה.
בסתיו-חורף – שעה וחצי התפחה. באביב-קיץ – כשעה התפחה.
מחממים תנור ל-170 מעלות בטורבו (אם התנור שלכם נוטה להיות חם מידי – חממו ל-160 מעלות)
מניחים נייר אפייה על מגש תנור מעבירים את הבצק ומעצבים אותו בידיים לחות (לנוחות עבודה) – עיצבתי אותו בצורת לחם אבל אפשר גם לשטח אותו.
אם אתם מעדיפים תבנית לחם גדולה – שמנו אותה והניחו עליה נייר אפייה, העבירו את הבצק.
מברישים בביצה טרופה (או במים: ללחם טבעוני) ובוזקים את התוספות. ממתינים כעשר דקות להתפחה קלילה ומכניסים לתנור.
אופים כ-25 דקות (תלוי בצורה/בתנור) – שימו לב שהוא לא מתייבש לכם בתנור, הוציאו את הלחם מיד כשהוא מוכן. צננו מעט והגישו.. אני מעדיפה חמאה ומלח… 🙂
שיהיה לכולנו יום שקט, מלא שלווה ובשורות טובות!
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
