***הפוסט שנכתב במקור במרץ 2020, בימים ראשונים של קורונה, רגע לפני הסגר הראשון***
עכשיו, כשכל הסיפור הזה מאחורינו, אני יכולה לספר לכם שכבר 18 ימים לא ראיתי את דני.
אני מרגישה כל כך בודדה, המגיפה הזו באה בעוצמה ושינתה ברגע אחד את חיי.
דני נסע לגרמניה לנסיעת עבודה כשעוד לא דובר על בידוד לחוזרים ממנה, ברגע שיצאה ההודעה חיפשנו דרכים להקדים את הגעתו ארצה.
טיסות רבות בוטלו באירופה ולבסוף נמצאה טיסה בשני קונקשנים שהביאו אותו חזרה – ממש ברגע האחרון לפני שאירופה נסגרה על מנעול.
האתגר היה להיכנסו לבידוד, רחוק ממני אבל קרוב מספיק בכדי שאוכל לדאוג לצרכיו. שכרנו דירה לשבועיים במרכז ירושלים, דירה מרוהטת ונוחה בכדי שיוכל לעבוד ולהרגיש חופשי עד כמה שאפשר בימים של בידוד. מילאתי את המקרר בפירות, ירקות, תבשילים, ביצים, גבינות… ובכל יומיים נסעתי לשם וליד הדלת השארתי לו בגדים/מצרכי מזון/ספרים ולקחתי את שקית הזבל שהשאיר לי.
בתחילה – הרגיש לי כאילו הוא עדיין בחו"ל, אח"כ סיפרתי לעצמי סיפורים שיצאתי לחופשה משל עצמי ובימים האחרונים אני רק מתגעגעת.
היום הוא חוזר הביתה, בריא לגמרי(!) ואם כבר להסתגר בבית – אז יחד.
יש לנו מספיק חלב לקפה, ערימת ספרים טובים, שמיכת פוך מפנקת וגם מאפינס "שום דבר" שיצאו הרגע מהתנור.
למה שום דבר? כי אלה מאפינס שתוכלו להכין בקערה אחת ממצרכים בסיסיים שיש בכל בית.
מחממים תנור ל180 מעלות לא בטורבו.
בקערה טורפים ידנית 3 ביצים, כוס סוכר, 250 מ"ל יוגורט טבעי, כפית תמצית וניל ורבע כוס שמן צמחי.
מוסיפים כוס וחצי קמח ושקיק אבקת אפיה ומאחדים לבלילה אחידה.
מעבירים לתבנית שקעים עם מנג'טים עד לגובע 3/4 מהשקע ( מנג'טים חוסכים שימון מעיק וניקוי מעיק יותר) ומכניסים לתנור עד הזהבה קלה (כרבע שעה).
מוציאים מהשקעים מיד, כך הם מצטננים מהר, מפדרים באבקת סוכר ומתענגים עם כוס קפה וספר טוב!
הביטו על חצי הכוס המלאה, אם כבר נשארים בבית – עשו לכם חופשה חלומית בתוכו.
מכינים את מאפינס "שום דבר"? תייגו אותי באינסטגראם או בפייס – זה עושה אותי שמחה כל כך.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
