כשנסענו לדובאי יצאנו ליום טיול עם מדריכה שצירפה אלינו זוג (בריטים) ואני זוכרת את הנסיעה ברכב שהייתה נעימה וחביבה…
ופתאום, דני ואני קיבלנו התראה בטלפון מאחת האפליקציות שבבריטניה קרה 'כך וכך' (אני אפילו לא זוכרת מה), מיד אמרנו את זה בקול רם לזוג הבריטים ההמום שהביט עלינו בתדהמה…
ורק אז הסתבר לנו עד כמה בעולם הרבה פחות מחוברים מאיתנו – ההבנה הזו גרמה לי לשנות את עצמי, להבין שזה ממש בסדר להתנתק, שזה ממש בסדר להתעדכן רק פעם ביום, שזה בסדר להניח את העולם בצד כשאנחנו יוצאים לטיול, שזה ממש בסדר שאנחנו לא מעודכנים כל הזמן כאילו היינו חמ"ל ראש הממשלה לכל הפחות, שזה ממש (אבל ממש) בסדר להעביר את הטלפון ל'שקט' באופן קבוע כי אנחנו לא מצילי חיים ואנחנו רק שני ישראלים אכפתיים שרוצים לנשום לפעמים.
הידיעה הזו (שאנחנו לא באמת כל כך חשובים, לפחות אני לא…) הרגיעה אותי, הכניסה לי איזו פרופורציה לחיים ונדמה לי שהיא ממש עוזרת לי לשמור על שפיות.
העובדה שאני מתעדכנת רק פעם ביום או מתנתקת מהתראות מציקות או מפנה את תשומת הלב שלי למשהו נעים יותר או נוח יותר לא הופכת אותי ל'לא אכפתית' – היא הופכת אותי לאכפתית מאוד, כי מי שחי במתח תמידי ללא הפסקה לא באמת מסייע למישהו.
אני לא יכולה לחיות עם כל הסערות המתחוללות – אני לא יכולה לקחת אותן ללב, אני רק יכולה להתפלל שנדע ימים שקטים ושלווים מאלה, שנדע להתנתק ולהגן על הנפש שלנו.
ואתם? גם אתם ביטלתם התראות מציקות שקופצות פתאום? מעדיפים את הטלפון על שקט, צלצול או רטט? ואיך אתם מצליחים להתנתק קצת מהמכשירים שמצפצפים כל הזמן?
סלט כמעט ניסואז (מתכון לזוג)
הבוקר הכנתי סלט 'כמעט ניסואז'. למה כמעט? כי חסרים בו כמה חלקים להשלמת החלק הניסואזי שלו אבל עבורי זה לגמרי מספיק
זו ארוחת בוקר נפלאה בקערה אחת ובכמה דקות הכנה
קורעים עלים ירוקים מסוגים שונים שיש לכם בבית (אני מאוד אוהבת לשלב כמה סוגי חסות), מוסיפים כוס נבטים מסוגים שונים, כוס עגבניות שרי (אני אוהבת תמר), פורסים 2 מלפפונים לפרוסות דקות, מוסיפים 160 גרם טונה, 2 ביצים קשות ושעועית ירוקה חלוטה (אני חולטת בקערה עם מים רותחים 5 דקות, מסננת ומעבירה לסלט).
לויניגרט מייפל – טורפים בקערית כף סירופ מייפל, כפית חומץ בלסמי, כפית חרדל דיז'ון, קורט מלח ו3 כפות שמן זית – מתבלים את הסלט ומתענגים.
הסלט הזה פשוט נפלא, תמיד קוצר מחמאות ועושה את השולחן להרבה יותר שמח.
שיהיה לכולנו יום נהדר, שמח ושקט
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
