אני מכורה לתיקים ומחליפה אותם לפי מצב הרוח, צבע הלבוש, מטרת היציאה או ה'שיגעון' שנופל עלי באותה דקה.
כבר בגיל העשרה קניתי תיקים בחנות 'תמי תיק' בחדרה בכמה עשרות שקלים, ועד היום אני תמיד מתחדשת בתיק מעוצב, מסוגנן, קלאסי או ייחודי. מתה על תיקים צבעוניים ומוותרת על תיקים שחורים (יש לי בעיה עם שחור, אולי אכתוב על זה בהזדמנות.. אבל הצבע הזה כל כך לא מושך אותי).
תיק של אישה הוא אינסטרומנט חשוב – מכיל את כל הבית, את כל העולם הפנימי (וואו, לא להאמין כמה עולם פנימי שוקל בימנו) ואפילו את התקוות לעתיד… וכן, גם תקוות כאלה יש בערימות.
נרי לבנה אמרה בסדרה 'הנרגנות' שתיק של אישה הוא פח זבל נייד. תכלס – אני מצטערת שלא אני אמרתי את זה קודם… כי באמת, יש בזה משהו.
ארכיון שלם של חיי יכול להפתח למחקר ברגע פתיחת התיק… כי רק המחשבה על נבירה בכל חומרי הראיות (הניירת הדחוסה) עושה לי מיגרנה קשה. אני צריכה לקחת יום חופש מהחיים (ונשימה עמוקה) בכדי לארגן מחדש תיק… ואולי זו גם הסיבה שאני לא ממהרת להחליף תיק.
ומה מחכה בתוך התיק שלי?
ארנק (סוף סוף עברתי לקטן, הישג שיזכה אותי בפרס עלום כלשהו).
קרם ידיים (אין לי נאמנות למותג, רק שיהיה מלא בלחות ולא יקר).
כדורים לכאבים שונים (אני אישה, עמכם הסליחה).
יומן (כי אני טכנופובית, זה נס שאני כותבת ברשת בכלל).
טלפון (כי הוא גם מחשב, גם תקליטיה למוסיקה וגם שולח הודעות).
עטים (עם פנקס, אני כותבת ידנית מחוץ לבית וזה משמח אותי).
מברשת ומשחת שיניים (לימים ארוכים מחוץ לבית, כדאי).
עיתוני היום (אני נוברת בהם כל היום ונזכרת כמה העולם משונה – סטארטר מעולה לכתיבה).
קינדל (קורא ספרים, אין לנו מקום בדירה לעוד ספרים. אפילו המשרד של דני באוניברסיטה מפוצץ בספרים שלנו).
קופונים (כי בטח פתאום ארצה לקנות נייר טואלט במבצע חסר תקדים).
מכתבים ששכחתי להוציא, חשבוניות דהויות, שוברי קניה שפג תוקפם…
בושם, תיק איפור, קרם לחות, דוגמיות שונות ומשונות (שכנראה פג תקופן), נייר טישו… אני בטוחה ששכחתי משהו…
עם השנים תיקי הענק קטנו אבל התכולה נשארה כשהייתה – ככל הנראה פיתחתי כישרון באוריגמי כי הכל נדחס איכשהו פנימה… אני עדיין לא מרשה לעצמי לוותר על אחד המרכיבים בתיק…
ואתם? איזו מערכת יחסים יש לכם עם תיקים? מה זה עבורכם להחליף תיק? ומה מכיל התיק הפרטי שלכם? ספרו לי… לכו תדעו, אולי אצליח לדחוס עוד פריט לתיק 🙂
סלט קליל לשבוע טוב
הבוקר אני מתחילה את היום עם סלט מהמם וקראנצ'י – אני לא אוהבת הסתבך בבוקר יום ראשון, אני אוהבת את זה טעים, טרי ונהדר.
קרעתי עלי חסה, פרסתי עגבניות שרי, פרסתי דק צנוניות וקולורבי (אין על קולורבי, זו העונה) – והעברתי לקערה.
במחבת ללא שומן קליתי רבע כוס צנוברים מספר דקות והעברתי לסלט, הוספתי כדור מוצרלה פרוס גס ומעט פטרוזיליה.
לרוטב הלימוני
מיץ מלימון בינוני, כפית שמן זית, כפית חרדל, כף פטרויזליה קצצה וקורט מלח. טורפים היטב ומגישים.
אנשים מסוימים ירגישו את החריפות והלימוניות קשה מידי – תוסיפו כמה טיפות דבש ותקבלו ויניגרט מתקתק ומשמח.
שיהיה לכולנו שבוע טוב, עם בשורות טובות ותיקים פחות כבדים 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
