אתמול מישהי שאלה אותי האם בזמנים שכאלה אנחנו יכולים לדבר על אושר או על שמחה.
שאלתי את עצמי איך אפשר בכלל להרגיש אושר או שמחה בימים של חוסר וודאות, כשאני לא יודעת מה יקרה בעוד שעה או בעוד כשבוע… אנחנו לא באמת יכולים לתכנן את החיים שלנו בזמנים כאלה.
אנחנו מזמינים כרטיסים להצגות או הופעות בסמוך למועד בכדי לא להתאכזב מביטול, אנחנו לא מזמינים כרגע כרטיסי טיסה לאירועים בחו"ל כי אין לנו מושג מה יקרה כאן בארץ… אנחנו חיים מהיום למחר.
אח"כ שאלתי את עצמי האם כל הדברים האלה (נסיעות/טיולים/אירועים) הופכים אותי לאדם מאושר או שהם רק האמצעים להבעת השמחה והאושר?
כשחשבתי על זה הדבר הראשון שעלה היה שאני מאושרת כשאני אוכלת עם דני את ארוחת הבוקר בקפה של ימי שישי בבוקר אבל… אני גם מחכה בכל יום לארוחת הבוקר הקבועה שלנו בבית.
אני קוראת לארוחה הזו חצי שעה 'שלנו' – עם החביתה, הסלט, הצנימים, ספלי הקפה ושיחות החולין שהן רק שלנו ואף אחד לא יוכל לקחת לעולם.
אולי דווקא היום, אחרי כמה שנים בצילן של מגיפות, אירועים בטחוניים ומלחמה אחת ארורה אני יכולה לומר (כמעט בוודאות גמורה) שאני מאושרת ללא תנאי.
גרעין השמחה עדיין מתקיים בי ובחיי, וגם סערה מטורפת מחוץ לדלת לא תשנה את הרגשתי.
את הדברים הקטנטנים האלה שעושים אותי מאושרת איש לא יוכל לקחת וזה מרגיע אותי, רגעים אושר קטן שכולו שלי נשמר.
חשבתי על כל המפונים מהצפון ומהדרום שלהם אין את הפריבילגיה שלי – אין להם את ארוחת הבוקר האינטימית, הפינה השקטה והפרטית, אפילו את מכונת הכביסה או את ספל הקפה המועדף בבוקר – זה גרם לי לבכי.
למזלי יש לי בית שאני אוהבת, עבודה שאני נהנית ממנה, טור יומי עם הקוראים הכי אינטיליגנטים וטובי לב בעולם, שנ"צ מקודש וגם את חברתו הפיזית של החבר הכי טוב שלי שנמצא איתי קרוב כפי שלא יהיה לעולם בשל הקריירה המרתקת שלו.
כל הדברים הקבועים והחשובים של החיים ממשיכים להתקיים בחיי – לכן אני מאושרת, וטוב שאני מאושרת על כך כי החיים כל כך רופפים, כל כך מפתיעים (גם לרעה) וצריך לקחת אותם בשתי הידיים ולהודות על ה'יש' כשיש.
אז הנה, יש לי אפילו תשובה – כן, אני מוצאת סיבות לאושר גם בצל המציאות כי מצאתי שהאושר נמצא בגרעין והפרי הוא ה'ערך המוסף' שמקבלים מכל הטוב הזה…
ואתם? מרגישים אושר או שמחה בימים שכאלה?

שבלולי קינמון – הטובים שהכנתי בחיי
הבוקר חשבתי על שבלולי הקינמון הרכים שאותם אני אוהבת לטבול בספל קפה.
המתכון הזה הוא המתכון הטוב ביותר שהכנתי – ניסיתי המוני מתכונים לעוגיה הזו ששנים קניתי בקונדיטוריות, יש משהו מאוד נעים ומיוחד בהכנה שלו בבית ובריח הנפלא שהוא מפיץ כשהוא נאפה בתנור – ריח של ימים פשוטים ונפלאים יותר.
המתכון לא קשה להכנה – יש לו כמה שלבים ולכן זה נשמע מורכב אבל אחרי שתכינו תבינו שמדובר במשחק ילדים – אפשר להקפיא את השבלולים ובכל פעם לחמם בתנור לקראת הגשה מבלי לטרוח.
שימו לב – המתכון הזה מעולה כשעוקבים אחר ההוראות – חשוב לא לוותר על מצרכים בטמפרטורת החדר, זה הפער בין מאפה טוב למאפה מדהים במתכונים של שמרים.
להכנת שבלולי הקינמון
המתכון ל-12 שבלולים בינוניים
בקערת מיקסר עם ראש של מטרפה מערבלים: 1/4 כוס מים פושרים, 1 כף שטוחה שמרים יבשים וכפית סוכר – ערבלו עד שהסוכר נמס (כ-5 דקות).
הוסיפו 3/4 כוס שמנת מתוקה (בטמפרטורת החדר), 2 ביצים (בטמפרטורת החדר), כפית מלח, חצי כפית תמצית וניל ו-90 גרם חמאה מומסת (אחרי צינון). מערבלים יחד לתערובת אחידה.
הוסיפו 1/2 2 כוסות קמח (מנופה, אני מנפה בעזרת מסננת זולה וזה יופי) וערבלו עד לקבלת תערובת אחידה.
החליפו את ראש המיקסר לוו לישה.
הוסיפו 1 כוס נוספת של קמח מנופה וערבלו עד לקבלת תערובת אחידה.
ערבלו לפחות 7 דקות את הבצק. הבצק צריך להיות רך אבל אלסטי, לפעמים צריך להוסיף עוד קמח (תוסיפו בכל פעם מעט ואל תייבשו את הבצק).
יש סוגים שונים של קמח ומזג אויר שונה בכל מקום, לכן חשוב שתשימו לב ותחליטו בהתאם לבצק שיוצא לכם.
מעבירים את הבצק לקערה משומנת, מניילנים ומניחים בצד להתפחה – בקיץ שעה, בחורף שעה וחצי.
לרידוד הבצק והכנת מילוי הקינמון
מקמחים קלות משטח עבודה ופותחים את הבצק עם מערוך, אני אוהבת כ- 1 ס"מ עובי.
מורחים שכבה 'יפה' של חמאה רכה בטמפרטורת החדר (100 גרם).
מפזרים תערובת של 1 כוס סוכר חום בהיר עם 2 כפיות קינמון איכותי (שימו לב – זה הטעם המרכזי תשתמשו בקינמון טחון מאיכות טובה).
מגלגלים לרולדה וחותכים עם סכין חדה לפי העובי הרצוי לכם – שימו לב שהעובי יקבע את זמן האפיה.
מניחים על נייר אפייה ומכסים בניילון נצמד לכחצי שעה (בחורף לשעה).
מחממים תנור ל-190 מעלות – שימו לב לחמם היטב את התנור לפני הכנסת המאפים, זה קריטי להצלחת המתכון.
מורחים את השבלולים בעדינות בחלבון ביצה (או ביצה טרופה) ומכניסים לתנור לאפייה של כ-20 דקות (תלוי בתנור שלכם ותלוי בעובי שבחרתם – לבדקו!).
להכנת סירופ הסוכר
בינתיים מכינים סירופ סוכר מחצי כוס מים, חצי כוס סוכר וכפית מיץ לימון טרי.
מבשלים עד שהסוכר נמס.
כשמוציאים את השבלולים מורחים בסירופ סוכר (זה ממש עוזר להם להשאר רכים לאורך זמן), מצננים מעט ומכינים קפה…
לא תאמינו כמה השבלולים האלה משמחים – הטובים ביותר שהכנתי 🙂
שיהיה לכולנו יום שקט, מלא באושר ובטעם טוב.
שלכן באהבה גדולה, עדי קאופמן אורבך
שבוחרת להיות מאושרת בימים עצובים.