כמה גמישים אתם?
שנים הייתי אדם לא גמיש בעליל, ואני לא מתכוונת ליכולת פיזית (שגם היא לא גמישה אצלי, אגב) אלא נפשית.
אם לומר את האמת – הייתי אדם מקובע מאוד. קשה היה להזיז אותי מדעתי ובטח שלשנות את תפיסת עולמי.
אני ממש זוכרת את אמא שלי מתחננת 'עדי, תזרמי קצת'/ 'עדי, תחייכי קצת לעולם', אבל אני לא זרמתי.
העולם היה נוקשה בעיני, הבחירות הכי גדולות וגם הבלתי נחשבות עמדו על אותה מדרגת חשיבות. הייתי נוקשה, עצובה, כעוסה (וואו, כמה כעסתי), רגזנית… וזה גבה ממני מחיר כבד מאוד.
אנשים נוקשים שלא מוכנים להשתנות ולהכיר במורכבות המציאות הם אנשים הכלואים בתוך עצמם.
אנשים שאין להם מנוחה ולרוב אינם בעלי שמחת חיים.. הם דורשים שהעולם יתפקד בדיוק כמו שהם רוצים… אבל לעולם יש חוקים משלו (ודיירים נוספים לרצות) והם נותרים נוקשים-מאוכזבים.
לא ביום אחד משתנים והופכים ל'אנשים זורמים', אני גם חושבת שלא באמת אפשר להשתנות ב-100% אבל אפשר להתרכך, לצמצם קשיחות ולהרפות. זה עוזר, זה הרבה פחות מאכזב.
גמישות, זרימה, קבלת המציאות כדבר שאין לנו שליטה משמעותית עליו – זו התחלה טובה.
גם היום אני נתקלת בחלקים לא חביבים ולא גמישים אצלי – זה חלק מהטבע שלי, כבר הפסקתי להתנגד לחלק הזה כי אני מכפרת עליו עם חלקים אחרים.
הרבה אנשים חושבים ששינוי גישה זו 'גמילה' מהגישה הטבעית – היא לא.
אנחנו לא יכולים להגמל מהטבע שלנו, אנחנו יכולים לעדן אותו במקומות מסוימים, אנחנו יכולים לנסות לעגל לעצמנו פינות, לבחור במה שפחות קשה לנו בהתמודדות ושם להתחיל…
גמישות מאפשרת זרימה, מאפשרת שלווה, גורמת לנו לכעוס ולשנוא פחות, עוזרת לנו לגחך על דברים שפעם נראו לנו 'חשובים' ופתאום נראים כל כך מיותרים.. גמישות מאפשרת היררכיה בין עיקר לטפל, היא מעניקה פרופורציה, מורידה לחץ ויכולה לשחרר אותנו ממעמסות מיותרות. ויש לנו, גם בלעדיהן, המון מעמסות.
ואתם? איך אתם מגדירים גמישות? אתם מגדירים את עצמכם כאנשים גמישים? אילו טיפים הייתם מעניקים לאנשים לא גמישים מטבעם?
את הבוקר נפתח בסלט איטלקי מרענן ומשמח במיוחד 🙂
סלט איטלקי משמח במיוחד
היום אני פותחת את היום עם סלט איטלקי מרענן ומשמח במיוחד, סלט בסגנון קפרזה אבל נטול לחם… והאמינו לי הוא ממש לא חסר כאן.
פרסתי 2 כוסות עגבניות שרי מתוקות מזן 'סוכריות' לאורכן, פרסתי לחצאים 150 גרם בייבי-מוצרלה, הוספתי כוס בזיליקום טרי קרוע, מעט עלי תימין ועלי מיקרו בזיליקום (אפשא לוותר ולהוסיף עוד בזיליקום טרי).
לתיבול – יש נטיה בארץ לתבל בכמות מסחרית, תראו שבעדינות לאוכל איטלקי יש הרבה יותר כוח.
זילפתי שמן זית, מעט חומץ בלסמי והוספתי קורט מלח גס.
שיהיה לכולנו יום שקט, מלא בתקווה ובבשורות טובות!
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך. הזורמת.
