קראתי אתמול מאמר שעסק בדבר הגדול הזה שנקרא – 'אמת'.
כשראיתי את הנושא בכלל לא רציתי לקרוא עליו אבל משהו משך אותי – משהו שזכרתי מימי לימודי בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב קרץ לי…סוגיה שבה עסקתי לא מעט צפה ועלתה.
אם סיפור האמת יגרום לתגובה שלילית או קשה שאין לה כל השלכה חיובית, האם בכל זאת יש לקדש את אותה אמת?
האם אנחנו תמיד צריכים לומר את האמת, גם אם היא רק תפגע (ולא יהיו לה כל השלכות נוספות) היא שווה את זה?
אני לא יודעת בדיוק למה אבל כשחשבתי על זה הרגשתי שזה כל כך בסדר, הרגשתי שזה בסדר לא לחשוף תמיד את כל האמת, הרגשתי שזה בסדר 'לעגל פינות' כשזה לא פוגע בזולת והרגשתי שבסדר גמור לא לספר לכל מי שרוצה את האמת במלואה.
בראייה שלי ה'אמת' היא מין סוג של מדד – היא הקו ששומר עלי 'בתוך הקווים' אבל מאפשר לי להשאיר כמה דברים אצלי, מאפשר לי להוריד חלקים שסתם יצערו את הזולת (ולא יועילו לו בשום דרך) או כאלה שהזולת לא יפיק מהם שום תועלת חיובית.
אנחנו מגינים על אנשים יקרים לנו באמצעות 'הזזה' של האמת – לפעמים שקר לבן או הסתרת האמת יכולה להיות פתרון לא רע. פתרון מרגיע לאמת קשה.
כחברה אנחנו מקדשים את ה'אמת' אבל בפועל מאוד קשה לחיות בעולם שכולו מושתת על אמת טהורה, האמת הטהורה מלאה באכזריות – היא חד משמעית, היא לא גמישה, אין לה סנטימנטים והיא קשה.
אמת היא מבט מפוכח שלא תמיד קל לעמוד מולו ולהתמודד איתו – האדם היחיד שאנחנו לא יכולים לשקר לו הוא אנחנו… וגם לנו, לפעמים, לוקח זמן עד שאנחנו מוכנים להישיר מבט אל האמת הטהורה.
ומה אתם אומרים? אתם חושבים שאפשר לחיות חיים שלמים מלאים באמת צרופה וטהורה? האם אתם חושבים ששקרים לבנים תמיד מזיקים? והאם אתם חושבים שאי אמירת כל האמת גם היא נחשבת לשקר?
המחבת הירוקה – מיני שקשוקה מפתיעה
את הבוקר הזה אני פותחת עם סוג של שקשוקה ירוקה, היא מהממת.
במחבת רחבה חיממתי 2 כפות שמן זית והקפצתי 4 גבעולי בצל ירוק פרוסים גס, חצי פלפל חריף ירוק פרוס (לא חובה), כוס שעועית ירוקה (קפוא זה מעולה), צרור קטן עלי מנגולד קצוצים גס (ונקיים מאידרות, החלק הלבן והקשה) וכוס עלי תרד.
מקפיצים מספר דקות ומוסיפים 4 שיני שום קצוצות (לא חובה).
יוצרים גומות עם כף עץ ופותחים 5 או 6 ביצים לעין.
לקראת ההסרה מהאש מוסיפים גבינה (העדפתי גבינה לבנה יבשה – טובורוג/טוב טעם/כנען אבל אפשר גם פטה או גבינה בולגרית).
ממליחים בכחצי כפית מלח, מפלפלים עפ"י הטעם ומגישים.
שיהיה לכולנו יום טוב, מלא בבשורות טובות ובתקווה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
