הייתה לי פעם חברה שאמרה עלי שאם אי פעם אמות זה, ככל הנראה, יהיה מחוסר נעימות… יש בזה משהו.
אני לא אוהבת לסרב – אני לא אוהבת לומר 'לא' אבל לפעמים אני פשוט חייבת, אני עושה את זה וקשה לי עם זה – זה גורם לי לעצב, אני עוסקת בזה, אני מפייסת את העולם על כך כי לא נעים לי.
אני ממש מתנצלת כשאני נאלצת לסרב – חיה סביב הסיטואציה הזו במשך זמן ארוך (כשהעולם כבר שכח מזמן מסירובי הגרנדיוזי) וסובלת… סובלת מאוד.
אני מקנאה באנשים שקל להם לומר 'לא', אנשים שכשהם אומרים 'לא' זה לא נשמע כמו 'המפץ הגדול' – לא מעטים הם האנשים שעשו קריירה ומרוויחים המון כסף על התכונה הזו שאני מנסה להלחם בה בכל יום.
למה כל כך קשה לנו לומר פשוט – לא.
'לא, זה לא מתאים לי', 'לא, זה מנוגד לתפישת העולם שלי', 'לא, זה מרגיז אותי' – כשאני כותבת את זה כך סתם כטור בוקר זה קל לי אבל כשאני צריכה לתרגם את המשפטים הללו למציאות אני אילמת.
אנחנו עושים את זה כי לא נעים לנו, אנחנו עושים את זה כי אנחנו לא סגורים על עצמנו ולרוב אנחנו עושים את זה בכדי שלא יגידו עלינו משהו רע.
אבל תכלס זה אומר שאנחנו מוותרים על העקרונות והאמונות שלנו, זה אומר שאנחנו מתקפלים ודי מבטלים את עצמנו בכדי שיאהבו אותנו – זה אומר שאנחנו לא אותנטיים בקשר, זה אומר שאנחנו עובדים על העולם אבל קודם כל עובדים על עצמנו.
קשה לי לסרב ולומר 'לא' לאנשים הקרובים אלי אבל אין מערכות יחסים נטולות גבולות – ברגע בו אנחנו מוותרים על הגבולות אנחנו גם מוותרים על עצמנו.
אני מתאמנת כבר כמה שנים באמירת 'לא' – בינתיים ההצלחות שלי לא גורפות מדליות אבל הן מרגיעות אותי ומאפשרות לי להיות בדיוק מי שאני בהשלמה.
ואתם? יודעים לומר לא? כמה זה משחרר? למה קרה להגיד לא? ולמה סירוב הוא דבר כל כך שלילי?

כריך בוקר מפנק
הבוקר אני מתחילה את היום עם כריך כייפי במיוחד שהכנתי מלחם הבוקר המשגע שלי.
הכנתי ביצת עין (אולי בהזדמנות אכתוב מדריך לעין מושלמת) על פרוסת לחם בוקר, הוספתי נבטים מסוגים שונים (אלפלפא, חמניה או עלי מיקרו שאוהבים), גם עלי זעתר טריים נכנסו לכריך הזה (לא חובה, אבל מוסיף המון) ופשוט נתתי לקסם לעשות את שלו. מפזרים מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס.
אני לא מורחת את הלחם במקרה הזה כי החלמון עושה את העבודה וחוסך לי הרבה מאוד קלוריות – זה טעים, זה משביע והכי חשוב – קל ומהיר.
ארוחת בוקר לא צריכה להפוך לפרויקט, שעות הבוקר עמוסות מספיק – אפשר בהחלט לאכול ארוחה טעימה, מזינה ומשביעה בהכנה של כמה דקות. אל תוותרו על ארוחת בוקר.
שיהיה לכולנו יום טוב, מלא בבשורות טובות ובאהבה.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.