מתי בפעם האחרונה הייתם נדיבים כלפי עצמכם?
לא שופטים, לא כועסים, לא מצטערים על טעויות שאי-אפשר לתקן?
קשה לנו מאוד לעשות את זה, כי אנחנו אנשים שחיים בעולם מאוד מהיר ומאוד רגשי אבל לכיוון ההפוך.
רוב האנשים רגישים לזולת ושוכחים את הרגישות לעצמם – אין לנו המון חמלה עצמית, באופן אוטומטי לימדו אותנו שאנחנו צריכים בכל עת לדאוג ל'אחר'…
אבל מתי נדאג לעצמנו?
חמלה אנושית היא ה-דבר החשוב ביותר שלמדתי בגיל מאוחר… מאוחר מידי.
מעולם לא ריחמתי על עצמי (ואני לא מדברת על 'רחמים עצמיים' אלא על חמלה) ומעולם לא נתתי לעצמי 'הנחות' שהייתי מחלקת בחצי-חינם לאנשים זרים מבלי למצמץ.
אנחנו חיים בארץ קשה, עוברים כל כך הרבה טראומות (ובזמן קצר)… ועדיין, אנחנו לא תמיד מוצאים מקום לחמלה עצמית.
אנחנו במירוץ ובמאבק בלתי פוסק בעולם משוגע, ותוך כדי 'לוחמה' אנחנו יכולים טיפה לוותר לעצמנו במקומות שאפשר 'לשחרר'.
אם הייתי לומדת חמלה עצמית לפני שנים הייתי חוסכת מעצמי המון משברים, המון רגעים טראומטיים וגם המון כאבי לב מיותרים. אבל… אני אנושית, לומדת מטעויות ומבצעת שוב ושוב .. לומדת ולומדת ולבסוף מפנימה.
חמלה עצמית נשמעת כמו פינוק – היא לא. היא דרך לחיות את העולם הלא פשוט הזה עם פחות 'פציעות'.
היום אני חומלת – לא קוראת עיתונים כבר מתחילת המלחמה, לא שומעת חדשות בצורה אינטנסיבית (יש לי נציג שעושה את זה כל הזמן), מקדישה את היום שלי לעבודה, ליצירה, לאפייה, לבישול, לשיחות עם אנשים מעניינים, לקריאה, להליכה (כמה שזה עושה טוב לנשמה), לשתיית קפה, למוסיקה ולשקט פנימי. זו החמלה שלי כלפי עצמי – ואני מודה על היום שהיא נכנסה לחיי.
ואיך אתם חומלים את עצמכם? האם אי פעם ויתרתם לעצמכם קצת? האם חמלה היא חלק מהחיים שלכם? והאם זו תכונה חיובית בעיניכם?
הבוקר אני מתחילה את היום עם פינוק – פנקייקים שוקולדיים ונפלאים שמכינים בקלי קלות.
פנקייקים שוקולדיים נפלאים
הכמות ל-10 פנקייקים גדולים-סטנדרטיים.
בקערה טורפים ידנית 4 ביצים, חצי כוס סוכר (או תחליף), שליש כוס שמן (או 100 גרם חמאה מומסת) וכוס חלב.
מנפים לקערה חצי כוס קקאו איכותי כהה (אני מעדיפה קקאו הולנדי, היום כמעט בכל מרכול), חצי כוס אבקת פודינג שוקולד (יש ללא סוכר), כוס קמח (ניתן להמיר בקמח שקדים או כוסמין לבן/80%) וכפית אבקת אפייה.
טורפים לבלילה אחידה ומחממים מחבת נון-סטיק על אש הקטנה בעומצה בינונית עם כפית שמן.
כשהמחבת חמה מנגבים את השמן עם נייר סופג (זה מספיק, כך הפנקייקים לא יוצאים מטוגנים) ומניחים מהתערובת, מכסים את המחבת וכשעל פני הפנקייק רואים בועות אפשר להפוך.
הגשתי עם תותים (מצאתי בשוק ב-20 שקלים לקופסא, זו חגיגה), אבקת סוכר ומטבעות שוקולד מריר – תוכלו להוסיף סירופ מייפל, סירופ שוקולד, קצפת, שמנת חמוצה… מה שאתם אוהבים.
טיפים – אם מתחשק לכם להתפרע אתם יכולים להמיס 100 גרם שוקולד ולהוסיף לבלילת הפנקייקים במקום הקקאו – זה מטורף 🙂
שיהיה לכולנו בוקר חמים, מלא תקווה ובחמלה.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך
