עוד בוקר של מלחמה נפתח
אתמול עשיתי סקר קוראים וגיליתי שחלק מכם לא מפסיקים לאכול שטויות, חלק לא מפסיקים לשתות קפה, יש שלא מסוגלים להכניס פירור לפה, יש שאוכלים רק מתוקים, רק מלוחים, רק פחמימות, שותים רק מים …
כששאלתי את השאלה לא תיארתי לעצמי שיש כל כך הרבה סוגים של ביטויי חרדה.
מי שמכיר אותי אישית יודע שכשאני נכנסת לתקופה של לחץ נפשי או למצוקה אני מיד יורדת 7 קילו, לא מסוגלת להכניס פירור לפה ונרדמת בשעה 8:00 בערב כמו שלד.
זה המנגנון שלי – כשאני בלחץ הקיבה שלי נסגרת, החזה שלי מתפצח ואי אפשר להכריח אותי לאכול כי זה לא חוסר תיאבון.. זה משהו הרבה יותר עמוק והרבה יותר מעיק מסתם חוסר תיאבון.
אנשים שמכירים אותי ביום יום הכירו אותי בכל צורותיי – בצורה הרגילה שלי (מלאה, גבוהה ושמחה), בצורה החרדתית שלי (רזה בצורה קיצונית – השיא שלי היה 44 קילו כשלא עמדתי כבר על הרגליים) וכאלה שהכירו אותי מתרגשת (כשאני מתרגשת מאוד אני לא מפסיקה להתנפח ולאכול… בחתונה שלי עם דני השמלה בקושי נסגרה עלי).
תמיד ידעתי שאנשים שונים מגיבים באופנים שונים אבל אתמול גיליתי שזה הרבה יותר מורכב, שיש כל מיני סוגים של ביטויי לחץ הקשורים באכילה .. ולמען האמת, זה דיכא אותי מאוד.
לא האמנתי שהקוראים שלי סובלים כל כך – אי אכילה היא פגיעה ממשית בבריאות.
גם אני לא אוכלת כל כך בתקופה הזו, גם קשה עלי העמידה במטבח כי כשאני מבשלת אני תמיד שמחה.. הסבלנות שלי נשחקת וכל מה שאני רוצה הוא לברוח מהמציאות (כתבתי על כך אתמול).
בבריטניה הפסקתי לשתות קפה במהלך היום – עכשיו חזרתי לספלים על ספלים של קפה… אפיתי מיני עוגיות (תקבלו מחר מתכון מסודר) לשבת כי הוזמנו להורים … כולן כאן, מידי פעם אני חוטפת עוגייה בשביל הטעם …
אני מכינה לדני שלוש ארוחות ביום (הוא שומר על 'אבא חטוב' ובכלל איש פרקטי… הוא אוכל) ולפעמים אני יושבת איתו ולוקחת מנת-נימוס של סלט כי אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי.
אתמול, כשישבנו על הרצפה במסדרון הדירה בעת אזעקה, הוא אמר לי שנמאס לו שאני לא אוכלת מספיק… הוא צודק, זה לא כיף לאכול לבד… שברנו את הראש מה אכין ולבסוף החלטתי להתחיל עם מרק הכרוב הצרפתי.
מרק כרוב צרפתי
מרק טבעי-טבעי ללא תוספים שמכינים בקלות אבל עם סבלנות כי הטעם של המרק נעוץ בטעמים שהירקות 'מזיעים'.
זה מרק שעושה טוב לבטן, לקיבה, לנפש… מרק מנחם ומרגיע במיוחד לימים כאלה.
ניתן להכין את המרק עם גריסי פנינה וניתן גם לוותר עליהן, עם הגריסים מדובר בארוחה מלאה שלאחריה תישארו שבעים עוד יותר.
כללים להכנת המרק:
פרסו את הירקות בגודל של סלט (אל תגררו את הירקות, אנחנו לא רוצים מרק סמרטוטי אלא מרק מלא בטעם כשכל פרוסת ירק שומרת על צורתה)
ס-ב-ל-נ-ו–ת!
אין לתבל במלח ופלפל את הירקות בטרם הוספת המים – התיבול יהפוך כל ירק לסמרטוט, מלח בעיקר מסייע להוצאת הנוזלים ובכך הוא הורס את המראה.
להכנת המרק:
קוצצים לקוביות בצל גדול, 2 פלפלים אדומים, 3 זוקיני/קישואים בינוניים, 3 גזרים ומכניסים לסיר, מוסיפים כרוב קטן לבן פרוס דק (כמו לסלט) וכמה ענפים שלמים של תימין (קורנית), מעל הירקות שופכים כרבע כוס שמן זית. מניחים על אש בינונית-נמוכה ומאדים כעשרים דקות תוך ערבוב מידי פעם (הכרוב יצטמק מאוד).
סגרו את המכסה והמשיכו לאדות כ-30/40 דקות ללא פתיחת הסיר (רק שימו לב שהאש בינונית-נמוכה והירקות מגירים נוזלים ומבשלים בתוכם), חשוב לסגור את הסיר כי האדים מכילים המון מהטעמים והארומות שאנחנו רוצים לשמור למרק – זכרו, אין לנו כאן אבקות, הכל טבעי.
פתחו את הסיר, הוציאו את ענפי התימין,הוסיפו עלי תימין טריים וחדשים מכמה גבעולים לסיר, כפית מלח וחצי כפית פלפל שחור גרוס.
בשלב הזה ניתן להוסיף כוס גריסי פנינה. הוסיפו מים עד גובה כסנטימטר מעל הירקות (אם אתם מרגישים שסמיך לכם, תמיד אפשר להוסיף עוד!) בשלו על סף רתיחה כ-30 דקות (במכסה פתוח) והגישו.
שיהיה לכולנו יום מלא בתקווה, בבשורות טובות ובנחמה.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך
