כילדה הייתי בטוחה שעצי האבוקדו הגדלים בחצר ביתם של סבא וסבתא קויפמן בתל מונד הם המקור היחיד בכל העולם לאבוקדו .
ככה זה אצל ילדים – הקוסמוס כל כל מיקרוני שהם מצליחים להכניס את כל העולם הגדוש (לעייפה) אל תוך חצר אחת בתל מונד. חצר שנראתה לי כל כך גדולה ורק בהתבגרותי, כשהבטתי עליה שוב, הבנתי את גודלה האמיתי.
בכל פעם כשנסענו לבקר את הסבא והסבתא קויפמן ולהפגש עם כל בני המשפחה (אני מתגעעגת למפגשים הללו) שבנו הביתה עם שקיות ענק של אבוקדו.
את האבוקדואים הקשים כמו בטון גלגלנו בנייר עיתון וחיכינו בסלבנות אין קץ להבשלתם…. בדקנו אותם כמעט בכל יום ומיקמנו אותם במקומות שונים בבית בתקווה שאחד מהם יזרז את הבשלתם.
בכל פעם כשהבשיל לו אבוקדו – הייתה זו חגיגה.
אם אבא שלי היה יכול הוא היה מזמין בקבוק שמפנייה מיוחד לכבוד המאורע – זו הייתה חגיגה אמיתית.
את האבוקדו פתחנו בזהירות, גלענו וזללנו עם כפית … וקצת מלח כי ככה זה הכי טעים.
הבוקר אני פותחת את היום עם 2 פרוסות לחם שיפון קלוי, סלט אבוקדו, ביצה חצי קשה, עגבניות שרי חצויות ומלח גס.
סלט אבוקדו מושבה
בקערה מועכים עם מזלג 2 אבוקדו בינוניים, מוסיפים 2 ביצים מגוררות על פומפייה, שן שום כתושה (טרייה), מיץ מחצי לימון בשרני, 1/2 כפית מלח, מעט פלפל לבן טחון ו-2 כפיות מיונז.
מערבבים היטב, טועמים. מתקנים תיבול ומגישים.
ביצה חצי קשה
גם אתם רוצים להכין ביצה חצי קשה? זה קל
בשלו את הביצים בסיר עם מים קרים ומרגע הרתיחה ספרו 5 דקות, הסירו מהאש ותחת מים זורמים.
קלפו את הביצה תחת המים הקרים הזורמים בכדי שהידיים לא ישרפו לכם ובכדי שהביצה לא תמשיך להתבשל מהחום שלה 
שיהיה לכולנו יום מלא בתקווה, נוסטלגיה נעימה ובבשורות טובות.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
