כשהייתי ילדה, כבר בבית הספר היסודי, אמרו עלי המורים שאני ילדה מֻפְנֶמֶת.
במשך המון שנים התהלכתי עם הכותרת הזו בתוכי. כבר לקראת התיכון, הבנתי שאני לא כל כך מֻפְנֶמֶת… אבל עדיין הביטוי הזה המשיך להתהלך יחד איתי.
אני לא חושבת שהם טעו, אני באמת טיפוס מֻפְנָם בסיטואציות מסוימות, במקומות שבהם אני לא מרגישה כמו דג במים, ברגעים אינטימיים ואישיים שבהם אני נאבקת או מתמודדת עם דברים לא פשוטים – שם אני חוזרת לילדה המֻפְנֶמֶת.
כשהתגרשתי לפני 7 שנים (מי היה מאמין?) יצאתי עם גבר מקסים. יצאתי איתו הרבה לפני שהכרתי את הגרוש שלי, ואחרי כמה דייטים הוא אמר לי משפט שפילח את נפשי – הוא אמר לי שקשה לו איתי כי אני אישה מֻחְצֶנֶת.
מֻחְצֶנֶת? אני? הרי שנים רשמו אותי תחת טייטל ההמֻפְנֶמֶת… לא הבנתי מה קרה לי.
ואז הבנתי, לקח זמן, אבל הבנתי – הבנתי שבעיני כל, מי שכותב בלוג אישי הוא בהכח אדם מֻחְצָן.
הרבה אנשים שפוגשים אותי ברחוב מגלים שאני אדם די ביישן…
היה לי משבר זהות לא פשוט באותו הרגע, לא הבנתי מה אני ומי אני – אבל נזכרתי שבמשך שנים למדתי לאזן ולשלב בין חלקים בתוכי. למדתי שאפשר להיות גם וגם – פתוחה וגם כזו ששומרת חלקים לעצמה.
אני מביטה בכל הבלוגריות בנות הדור שלי, וגם באלה שקוראות לעצמן 'משפיעניות' … ואני מרגישה שאנחנו לא באמת דומות. אני קמה לכאן בבוקר בכדי לכתוב על דברים מתוך העולם שלי – עולם פנימי כמוס ולפעמים עולם גשמי שבו יש התרחשות.
אני לא מחפשת דראמות, לא מוכרת מוצרים, לא מספרת על רגעים אינטימיים מידי שנשארים שלי – ורק שלי.
אני לא מוכרת כאן את הפרטיות שלי, אלא חושפת חלקים פנימיים שנראה לי שאנשים יכולים להזדהות איתם – ולי אין בעיה לגלות שהם קיימים בי.
חלילה איני שופטת נשים שעושות בדיקות הריון בשידור חי באינסטגראם אבל … זו לא אני. יש בזה משהו שמבטל קצת את האישיות… או הופך אותה לסוג של פלסטיק… ואני כל כך לא אישה פלסטיקית.
אל תכעסו שנעלמתי, נעלמתי כי מתרחשים בחיי דברים טובים אבל הייתי צריכה לעבור אותם לבד. עם עצמי, בשקט… בלי קהל. בשבוע הבא, אכתוב משהו על כך. מבטיחה.
הבוקר חזרתי למטבח, אחרי תקופה ארוכה והכנתי סלט מטורף – אני קוראת לו: סלט אלול.
סלט אלול – קראנצ'י, מתקתק ונהדר
אני מאוד אוהבת סלטים שמשלבים כמה מרקמים – אגוזים, פירות יבשים, פירות טריים והמון המון עלים שעושים טוב לגוף שלנו.
שימו לב – אפשר בהחלט להמיר את הנבטים השונים במתכון בחסות פריכות מסוגים שונים.
לקערה אני מעבירה 3 כוסות נבטים מסוגים שונים/עלי מיקרו – אני אוהבת לרכוש קופסאות מלאות במיקס נבטים.
פרסתי לפלחים דקים תפוח גדול מסוג דלישס מוזהב והוספתי לקערה.
הוספתי חופן אגוזי מלך, חופן חמוציות (ללא תוספת סוכר, אני אוהבת חמוציות מיובשות במיץ תפוחים) ומעט גרעיני דלעת לא קלויים.
רוטב ויניגרט לימוני
טרפו היטב מיץ מלימון קטן, 3 כפות שמן זית, כף דבש/סירופ מייפל, כפית חרדל דיז'ון וקורט מלח.
צקו את הרוטב על הסלט לקראת הגשה והחגיגה גדולה 🙂
שיהיה לכולנו יום מלא בתקווה, באהבה ובשלווה
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
