על מערכות יחסים ומגולגלות פרווה מבצק מושלם

לדני ולי יש כמה סוגים של מערכות יחסים.

אני יודעת שזה נשמע ממש לא טוב.. אבל זה טוב. זה אפילו מרענן מאוד.

יש לנו מערכת יחסים בה החיים 'רגילים'. הוא הולך לאוניברסיטה בבוקר וממשיך לפגישות ולראיונות שלו, אני עובדת מהבית ומתפנה לשאר עיסוקיי. בערב אנחנו נפגשים – בבית, במסעדה או במפגש חברתי.

אבל גם יש לנו מערכת יחסים אחרת – מערכת יחסים שבה דני נעדר מהבית לתקופה.

הוא יכול לנסוע לשבוע, לשלושה ימים ולפעמים גם לחודש וליותר.

כשיש זוגיות כזו, מפתחים מערכת יחסים מקבילה – כזו שמתאימה לימים שכאלה.

זה מאוד מוזר שביום אחד שגרת היום מתהפכת ומשתנה, בכל פעם מחדש צריך להתרגל לפרידה הזמנית הזו, בעיקר כשהיא ארוכה.

נכנסתי לתוך הזוגיות שלי עם דני כשאני יודעת למה לצפות – אני זוכרת את הנסיעה הראשונה שלו (כמה חודשים אחר היכרותנו) לחודש וחצי. זה המון זמן וזה בהחלט משנה חיים.

אנחנו מתרגלים ל'יחד' ואז הוא מופר – בהתחלה החוויה היא מוזרה ולא פשוטה, אח"כ מתרגלים ומתגעגעים ולבסוף מתרגלים וחיים עם זה כדבר שבשגרה.

אני חושבת שה'הפוגות' האלה עושות בנפש המון דברים – הן מזכירות לנו כמה אנחנו אוהבים, כמה אנחנו קצת תלויים בבני הזוג שלנו (אם זה בעשייה או בתלות רגשית) ועד כמה החיים שלנו בלעדיהם שונים.

אני אוהבת להזכר בכל פעם מחדש שיש לי חיים שאינם תלויים בדני, שהפעילות היום-יומית שלי אינה תלויה בנוכחות של דני. שהנוכחות של דני טובה לי ומשמחת אותי, מרגשת אותי ומספקת אותי מאוד – ואני לא רוצה חיים בלעדיו אבל אני יישות עצמאית, גם כשהוא נוסע מכאן בכדי להגשים את חייו.

יש משהו מרגיע ביכולת שלנו להסתדר לבד – לשלח את בני הזוג שלנו לכנס/מחקר/פגישות עסקים/טיול/חוויה מבלי להרגיש שאנחנו מפקירים את עצמנו (או במילים אחרות: שהם מפקירים אותנו).

כשדני לא כאן אני ישנה במרכז המיטה (וזה כיף נורא), מאזינה בכל עת למוסיקה האהובה עלי, לפעמים דוחה את הכביסה ביום-יומיים (כי אני יכולה, הוא לא מחכה לחולצה האהובה עליו).
אני יכולה לקום מוקדם בבוקר ולהחליט לצאת לעיר להליכה ארוכה שבסופה בונוס קפה ומאפה (מבלי להביט על השעון). להחליט שהערב מתחשק לי קונצרט ולצאת לגמרי לבד (למרות שדני לא יהיה שם בכדי להחזיק לי את היד ולהתמוגג מהמופע).

אני חושבת שהעצמאות הזו שאני כותבת עליה הבוקר היא זו שמאפשרת לאנשים עסוקים לנהל מערכות יחסים אוהבות וארוכות למררות הקשיים, המרחק תמיד נראה (וגם מרגיש) כמו מחסום אבל הוא מייצר חלקים נוספים בתוך הקשר.

יש משהו מאוד מרגש בחזרה של בן זוג (גם משהו מוזר, ששובר שגרה חדשה שנוצרה) אבל הוא מרענן את היחסים, משכיח ויכוחים מיותרים ומֵאַפֶס מחדש את מערכת היחסים.

ואתם? איזו מערכת יחסים יש לכם? כזו שבה עושים הכל יחד או לחוד? גם לכם יש מערכת יחסים עם בני זוג שנוסעים ובאים? יש לכם טיפ למערכות יחסים בריאות ומאושרות? ספרו לי.

עוגיות מגולגלות פרווה עם בצק מושלם

כשיש לי בבית קופסא מלאה בעוגיות אני יודעת שהסתיו יכול להכנס הביתה.

אני לא יודעת למה אני מקשרת בין סתיו וחורף לעוגיות אבל אולי זה בזכות קנקני התה שאני אוהבת להכין… ואין כמו לטבול עוגיה בייתית בספל תה מהביל.

המתכון היום הוא מתכון חדש למגולגות ממבצק רך ומדהים – אתם תודו לי על זה.

בסוף המתכון אתן גם רשימת גיוונים וטיפים שיהפכו את החיים שלכם לקלים ולטעימים יותר.

להכנת העוגיות המגולגות

להכנת הבצק – מכניסים לקערת מיקסר עם וו גיטרה את כל מרכיבי הבצק:
500 גרם קמח (1/2 3 כוסות מידה אוניברסליות), 200 גרם מרגרינה/מזולה לאפיה/נוטרינה/שמרית לאפיה, 1/3 כוס סוכר (או תחליף), שקיק אבקת אפייה (10 גרם), 1/2 כוס שמן קוקוס (או שמן צמחי המועדף עליכם) ו-1/2 כוס מים.

מערבלים רק עד לקבלת מרקם אחיד – כל ערבול יתר יהפוך את הבצק לנוקשה יותר, אנחנו לא רוצים להפעיל את הגלוטן. אנחנו רוצים להגיע לעוגיה פריכה.

אני אוהבת לחלק את כמות הבצק לשלושה חלקים – מעבירים כל חלק לניילון לנצמד ומעבירים לשעה לפחות למקרר.

מחממים תנור ל-170 מעלות בטורבו.

מוציאים כדור בצק מהמקרר ומרדדים עם מעט קמח על משטח (אני אוהבת על נייר אפייה) לעובי המועדף עליכם. אני מעדיפה לעובי כחצי ס"מ.

מורחים מילוי תמרים/שוקולד בכמות המועדפת עליכם – יש שאוהבים המון מילוי ויש שמעדיפים שכבה דקה (כמוני).

מגלגלים את הבצק ומסמנים באמצעות סכין את החיתוכים (כמעט עד הסוף) ומעבירים לאפייה בתנור.

האפייה אורכת כחצי שעה – כל תנור מתנהג אחרת, בדקו.

אני אוהבת להוציא את העוגיות כשהן חיוורות ורק מתחילות לקבל גוון, יש אנשים שמעדיפים עוגיות שחומות יותר. זה עניין של טעם כי להשחמה הזו יש טעם.

מוציאים, מצננים מעט, חותכים עם סכין את החיתוכים. מפזרים אבקת סוכר ומגישים.

גיוונים ורעיונות

כשאין לי אורחים אני לא אופה את כל כמות הבצק, ניתן להשאיר כדורי בצק עטופים במקרר גם חודש ימים – בכל פעם להוציא כדור ולאפות עוגיות טריות בלי עבודה.

ניתן להשתמש בכל מילוי שאתם אוהבים – חלווה, פרג, שוקולד… מה שאתם אוהבים.

ניתן להמיר את המרגרינה בחמאה בלי כל בעיה.

שמרו על העוגיות המוכנות בכלי אטום (ורחוק מהעין!) כי רק כך הן תשרודנה.

שיהיה לכולנו יום מלא בתקווה, בטעם ובאהבה 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.