לפעמים אני נִרְגֶּנֶת, קטנונית – מעצבנת כזו.
לאחרונה אני אני תופסת את עצמי מתלוננת על שטויות, נעלבת מדברים זניחים (שלרוב בכלל לא מעליבים מישהו) ומתפוצצת משאר-ירקות.
חשבתי על זה שבמשך שנים חשבתי להעניק לעצמי את אות 'האישה הפשרנית הנמנעת העימותים' אבל לאחרונה (אולי רק לאחרונה שמתי לב, לא מבטיחה) אני תופסת את עצמי זעופת-פנים ומרירה לפרקים.
אני רוטנת ולא מזהה את עצמי עם ההתנהגות הזו – למה אני עושה את זה? למה דווקא עכשיו?
למה אני לא מרוצה כל כך? יש כל כך הרבה סיבות כמו המלחמה הבלתי-נסבלת שבתוכה אנחנו חיים ועוד כל מיני חלקיקי-חיים מעצבנים …
כנערה בבית הספר זעפתי לא מעט (כמו כל המתבגרים עמוסי ההורמונים) וחיפשתי שם את הקול שלי – אולי חיפוש הקול-הייחודי עובר בנִרְגָּנוּת?
אומרים שעם השנים אנשים מתחילים לזהות את עצמם (מכירים את התגובות שלהם, את ה'פינות' המרגיזות) אבל אני… אני הייתי בטוחה שאני חביבה ולא מחמיצה פנים (בציבור, בואו נרגע) לעולם…
שוב הפתעתי את עצמי לפני כמה ימים בהזעפת-פנים (אבל אני באמת נחמדה, נשבעת).
וחוץ מזה… מי רוצה להיות מושלם כל כך? אני לא רוצה להשמע או להראות כמו אריזת פלסטיק.. אנושיות (מסתבר) היא די זעופת-פנים, נִרְגָּנוּת היא חלק בלתי נפרד מאנושיות בריאה…
זהו, עכשיו אפשר לזעוף בשקט.
כמה קלישאתי לומר שאין אנשים מושלמים בעולם, שכולנו יצורים חד-פעמיים ואינדיבידואלים שלפעמים 'חוטפים קריזה' אבל עצם העובדה שאני בכלל יכולה 'להשפריץ' איזו קריזה קטנה מבלי להרגיש אשמה … יש בכך איזו נחמה 🙂
ואתם? גם אתם מוצאים את עצמכם זעופים מידי פעם? מה גורם לכם לזעוף כל כך? הדברים הגדולים או הקטנים של החיים? ספרו לי 🙂
כבד קצוץ של בלבוסטע אמיתית
קל להכין כבד קצוץ בבית, זה אולי אחד מהמאכלים המסורתיים שבאמת מכינים בכלום עבודה ובאפס מיומנות. כבד קצוץ במעדניות עולה הון-תועפות ואין שום סיבה לשלם כשאפשר להכין אותי בכמה דקות בבית.
אין ראש השנה או פסח ללא כבד קצוץ – המתכון שלי הוא המתכון הקלאסי של המעדניות המזרח אירופאיות – שימו לב, ניתן להסיר את הביצים הקשות מהמתכון והוא יצא מושלם.
בקשו מהקצב שינקה לכם את כבדי העוף היטב – למתכון אנחנו זקוקים לקילוגרם כבדי עוף נקיים וטריים בלבד.
המקפידים על כשרות למהדרין צריכים לשרוף את הכבדים על רשת צליה מעל אש גלויה, אני לא עושה את זה במתכון אבל בהחלט ניתן להוסיף את החלק הזה.
מכינים כבד קצוץ
לוקחים ארבעה בצלים בינוניים ופורסים לרצועות דקות, מאדים עם רבע כוס שמן על מחבת עד שהם משחימים. אני ממליצה על אש בינונית-נמוכה לזמן ארוך, ככה הבצלים לא ישרפו ויקבלו גוון קרמלי וטעם משובח.
מוסיפים את כבדי העוף (1 ק"ג) ומטגנים יחד עד שהם עשויים (זה לא לוקח הרבה זמן – משהו כמו 4 דקות), מוסיפים כפית מלח, פלפל שחור/לבן לפי הטעם שלכם ומעט יין אדום (מעט הכוונה לכף/שתיים).
מצננים כמה דקות את תערובת כבדי העוף.
מעבירים את תכולת המחבת לקערת מעבד המזון, מוסיפים 4 ביצים קשות וטוחנים. אתם יכולים להגיע למרקם שמתאים לכם.
טועמים, מתקנים תיבול של מלח/פלפל וזהו – יש לכם כבד קצוץ טעים מאוד, עשיר מאוד והכי חשוב טרי טרי.
איך מאחסנים? במקרר בכלי סגור עד 3 ימים (לא ניתן להקפיא כבד קצוץ וחשוב להכינו מכבדים טריים).
שיהיה לכולנו שבוע טוב, מלא בבשורות משמחות ובטעם טוב 🙂
באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
