שקט, אני אוהבת שקט. אישה של שקט – מעדיפה שקט על כל צליל (וזה כולל את באך ואריק איינשטיין כאחד).
לא רק שאני מעדיפה שקט באופן כללי אני גם טיפוס יחסית שקט (שלמרות שהרבה אנשים חושבים, בטעות, שאני עושה הרבה רעש) – אני אוהבת להקשיב, יש לי דעות אבל אני לא דעתנית (יש בדעתנות משהו לוחני, אני בורחת מלוחמנות), הקול שלי יחסית נמוך ולכן אם לא מקשיבים לי גם לא שומעים אותי (אני מרימה את הקול כמו כל אחד – זה פשוט נדיר), אני שקטה ואני אוהבת את זה.
מי שמכיר אותי יודע שבפנים יש הרבה מעבר לשקט, אבל זה … לוקח זמן.
הרבה אנשים רואים בשקט מעין 'חור שחור', מקום מפחיד לשהות בו, מקום נטול חיים, מקום בו אין יצירה ואין עשייה. השקט בעולמי הוא מצע אדיר להתפתחות ולעשייה.
כשהייתי ילדה השעות הטובות שלי היו לבד בחדרי – הקראתי לעצמי סיפורים, כתבתי (כמו שילדה יכולה לכתוב), פינטזתי על דברים יפים מהעיתון (ושנים גם סימנתי אותם ושמרתי לעצמי), קראתי אנציקלופדוית מתוך סקרנות (איזו תאווה זו הייתה!) ובכלל השקט הפנימי והחיצוני הזה שכלל את השהיה עם עצמי, ההתמודדות עם עצמי, ההנאה מהזמן שלי עם עצמי אין לה מחיר מבחינתי.
כשנסעתי לחו"ל לבדי התחרפנו ממני חברים ובני משפחה, ואני? הרגשתי שזכיתי בפיס.
זו הייתה חוויה בונה, מאפשרת, חוויה מפתחת ובעיקר זמן איכות שלי עם עצמי ועם המחשבות שלי בכל תחומי החיים. כזו אני, ואני שמחה שיש בי את החלק הזה למרות שבמשך שנים רציתי להיות טיפהל'ה יותר רועשת, רציתי להיות טיפהל'ה יותר 'מגניבה' ונראה לי שהיום בגיל 41.5 אני יחסית פתוחה ומאזנת את זה…
ואתם? שקט מפריע לכם או מעיר אתכם לחיים? מהו שקט בעיניכם והאם יש לו משמעת בעולמכם?
סלט טונה מעדניה
הכנתי סלט טונה מעדניה – ממש כמו סלט הטונה במעדניות הכי טובות:
ערבבתי בקערה קופסת שימורי טונה במים, קצצתי כף פטרוזיליה, פרסתי פלפל אדום קטן (או 2 קטנטנים) ותיבלתי במלח גס, כפית חרדל וחצי כפית מיונז. ערבבתי היטב.
אתם יכולים לשדרג ולהוסיף מלפפון חמוץ קצוץ – וזה יצא מעולה.
שימו לב – הכמות במתכון קטנה, ההכפילו ושלשו כמויות 🙂 אתם תודו לי.
סלטי מעדניה הם סלטים קלאסיים ונוסטלגיים שעולים הון במרכולים ובמעדניות – מכינים אותם בבית בקלות וממצרכים זמינים ולא יקרים שיש לכולנו. הפסיקו לקנות סלטים – תכינו אותם 🙂
להרכבת כריך טונה מושלם
הנחתי כמות ראויה של סלט טונה מעדניה על פרוסת לחם שיפון מלא, על הפרוסה השנייה מרחתי שכבה דקה של חרדל ומילאתי בעלעלים ירוקים (אתם מוזמנים להשתמש בחסה/קייל/נבטים ועוד) והוספתי כמה עגבניות שרי פרוסות. סגרתי את הכריך, 'נתתי ביס' והתיישבתי לכתוב לכם 🙂
שיהיה לכולנו שבוע שקט, מלא בתקוה ובטעם טוב.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
