חגי תשרי בנתניה היו חגיגה אחת גדולה, החגיגה שבין הקיץ לסתיו.
הרחובות לבשו חג ונדמה היה שאפילו הבסטות בשוק הנתנייתי נראו חגיגיים לכבוד המאורע.
בית הכנסת הגדול מורק וצוחצח עד כדי בוהק ואותי אמא לקחה לחנות הבגדים ברחוב הרצל בכדי לבחור מלבוש מיוחד לחג.
אני מתגעגעת לימים האלה, ימים שנראו לי פשוטים, ימים בהם לקחנו ברצינות את החגים הבאים עלינו לטובה – ימים הרבה פחות גרנדיוזיים והרבה יותר משפחתיים.
אני מתגעגעת לימים אבל בעיקר להרבה אנשים שכבר אינם עוד בחיי- בעיקר לסבא הרשל'ה ולסבתא פנינה שלומוביץ ז"ל שתמיד היו חלק מהחג שלי.
גם כשהייתי ילדה, אי שם בשנות השמונים, לא היה שקט בארץ (מתי היה כאן שקט?) אבל הימים הללו נותרו קסומים ותמימים בעיני כי לא הייתי מודעת לחדשות היום.
כמה שאני מנסה להתנתק – אי אפשר להתנתק באמת.
אני לא חושבת שיש מישהו במדינה שלא ישב במקלט/בממ"ד/בחדר ביטחון לאחרונה.
אין לי מה לומר על זה, רק לומר שזה מעציב אותי מאוד ושאני מחכה (כמו כולם) שהימים הרעים האלה יעברו יחלפו.. כי בינתיים רק נוסטלגיה מתוקה של רגעים מן העבור מצליחים להחזיר אותי לכתוב.
שנים בחרתי לקנות קיגל (קוגל, בעדות מסוימות) כי הכנתו ארוכה ומייגעת (כ-12 שעות בתנור בחום נמוך) אבל מצאתי שיטה מהממת לקוגל בניחוח קינמון של בית חם בפחות משעה עבודה ואפייה שלא נופל בטעמו ובמרקמו מהקוגל המסורתי.
אם עוד לא הכנתם אותו (כי כבר פרסמתי אותו בעבר) אתם הולכים להתמכר – כי הוא באמת הופך את החיים לטעימים בהרבה פחות עבודה.
קוגל מהיר ומפתיע – כזה שלא תפסיקו להכין
קוגל מדהים ובלתי נשכח בפחות משעה – חלום שמתגשם.
חממו תנור ל-160 מעלות
בשלו 300 גרם איטריות ביצים רחבות עד למידת אל-דנטה.
סננו היטב והעבירו לקערה גדולה וערבבו עם 1/4 כוס שמן צמחי.
בקערה נפרדת טרפו 4 ביצים, כוס סוכר חום ו-2 כפיות קינמון. צקו את הבלילה לקערת האיטריות וערבבו היטב. הוסיפו 100 גרם אגוזי מלך קצוצים, 2 תפוחי גרנד סמית (הירוקים) קלופים ופרוסים דק-דק (או מגורדים) וכוס צימוקים בהירים (אפשר לוותר). ערבבו היטב.
משמנים תבנית אינליש סטנדרטית ויוצקים את הבלילה – אופים כ-40 דקות (תלוי בתנור שלכם).
והנה, בלי כל מאמץ גם לכם יהיה קוגל בניחוח סתווי – הקוגל מתקתק ואם אתם אוהבים מתוק מתוק הוסיפו עוד חצי כוס סוכר.
אתם הולכים להתאהב,
שמרו על עצמכם אהוביי,
אוהבת אתכם, עדי קאופמן-אורבך.
