לפעמים כולנו זקוקים להֲפוּגָה הוּמָנִיטָרִית.
כשחיים במדינה מטורללת ואהובה כל כך, כמו ישראל, להֲפוּגָה הוּמָנִיטָרִית יש משמעות עצומה.
אני קוראת לה הֲפוּגָה הוּמָנִיטָרִית כי היא באמת כזו. היא מצרך חיוני לנפש, למוח וגם ללב שכבר לא עומד בעומס.
זו הֲפוּגָה שהלוואי וכל רופא היה רושם למטופליו, אולי מישהו היה לוקח אותה ברצינות ומיישם אותה – כי אנחנו חייבים להגן על עצמנו.
לכל אדם יש סף – סף כאב, סף יכולת התמודדות רגשית, סף קיבולת … כולנו מגיעים לנקודה הזו בה הם 'אינם יכולים יותר', זה הרגע בו אנחנו צריכים לקחת צעד אחד לאחור. להסדיר נשימה, זו הֲפוּגָה הוּמָנִיטָרִית.
אני לוקחת הֲפוּגוֹת הוּמָנִיטָרִיּוֹת של נחמה במנות גדושות בכל זמן אפשרי – מרחיקה ממני את העיתון ומתמסרת לאי-הידיעה, זו הֲפוּגָה.
הרבה שנים ניסיתי 'לשחק אותה' אישה חזקה שיכולה להתמודד עם כל דבר, עם כל קושי, עם כל טראומה – שיחקתי את המשחק ושילמתי מחירים נפשיים, רגשיים ופיזיים שעלו לי בשנות שיקום ארוכות.
גיליתי שגם אם אני לוקחת ללב וגם אם לא – זה לא משנה את פני המציאות.
גיליתי שגם אם אתאמץ מאוד לא אוכל לעזור לכל מי שאני רוצה לסייע לו, כי לא בידי הדבר.
הבנתי שהחוסן שלי הוא הכוח – אני לוקחת הֲפוּגָה בכל רגע אפשרי, מרחיקה את עצמי בכדי לשמור על כוחות, מתחזקת נפשית, מחזקת אחרים וחוזרת לחיים – בכדי שאוכל להיות שם עבור כל האהובים עלי.
מאז פתיחת המלחמה אני כותבת לא מעט על הצורך הזה בהֲפוּגָה, אני חושבת שזה צו השעה – אתמול היה יום כזה, יום של הֲפוּגָה.
יום של עצמאות שהזכיר לנו שכל מה שיש לנו אינו מובן מאיליו. שאנחנו צריכים להחזיק בשתי הידיים את הטוב שיש לנו, ולא להרפות ממנו. שהטוב עולה על הרע – שיש לנו ארץ ואנחנו צריכים לשמור עליה פיזית ומנטלית.
ואתם? גם אתם לוקחים לעצמכם הֲפוּגוֹת הוּמָנִיטָרִיּוֹת? איך אתם מתנקים מהמציאות? האם יש לכם סוד או טיפ לרגיעה בימים שאינם רגועים? ספרו לי ולקוראים.
קציצות הנחמה: קציצות קישוא-נענע מרעננות
קציצות הנחמה שלי הן קציצות צמחוניות נפלאות ומהירות, טעימות ומרעננות – כאלה שתכניסו לספר המתכונים הביתי שלכם ותהנו מהן גם בחג השבועות וגם במהלך השנה.
קציצות קישוא-נענע
מגררים על פומפייה דקה דקה שני קישואים גדולים, מניחים על מסננת ומוסיפים חצי כפית מלח.
מניחים בצד לכחצי שעה. המלח יסייע להם להגיר את הנוזלים.
כעבור חצי שעה קחו את הקישואים ומעכו אותם עם הידיים להוצאת כל הנוזלים שנותרו בהם. סחטו היטב והעבירו לקערה.
לקערה הוסיפו 2 ביצים, שתי כפות גבינה לבנה, חצי בצל קצוץ דק (או מגורר על פומפייה), שתי שיני שום כתושות, שתי כפות עלי נענע קצוצים היטב, פלפל שחור, קורט מלח (הקישואים הומלחו, זוכרים?), כפית אורגנו מיובש ורבע כוס פירורי לחם.
ערבבו עם כף עץ לקבלת עיסה אחידה.
בידיים רטובות צרו קציצות פחוסות והניחו בצלחת עם פירורי לחם, טבלו משני הצדדים וטגנו בשמן בגובה כ-2 ס"מ.
כמה טיפים ושינויים
אני מטגנת בשמן קוקוס או זית וזה יוצא נהדר. הפסקי להשתמש בשמנים מזוככים כי הם אינם בריאים.
ניתן להכין את הקציצות גם על מחבת נון-סטיק עם ספריי שמן אבל תצטרכו להוסיף לבלילת הקציצות לפחות כף שמן זית, בכדי שהקציצות לא יתייבשו. כמובן שבאותה שיטה ניתן לאפות בתנור בחום כ-170 מעלות.
בקציצות האלה תתאהבו, הן קלות להכנה, מלאות בטעם מרענן ונפלא.
אני אוהבת להגיש את הקציצות עם יוגורט טבעי שאני מתבלת במלח, פלפל שחור, שום כתוש ומעט שמיר קצוץ.
כשאנחנו רוצים להתנחם – קציצות קריספיות ומרעננות שכאלה היוצאות ישר מהמחבת ישמחו כל לבב אנוש.
שיהיה לכולנו יום מלא בהֲפוּגוֹת הוּמָנִיטָרִיּוֹת
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
