פעם הייתי אדם כעסן מאוד, כעס היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי וגם מהאישיות שלי. נראה לי שאם היו צריכים לתת לי 'רשימת רכיבים' כעס היה מהרכיבים הראשונים שהיו כתובים שם.
אני זוכרת שאמא שלי אמרה לי (עוד בצעירותי) שלדעתה אחטוף התקף לב עד גיל 30, אני זוכרת שלא הגבתי לאמירה הזו אבל בפנים, בתוך תוכי, ידעתי שאני צריכה לעשות עם זה משהו…
עברו חלפו השנים והתחלתי להבין את הכעסים שהיו לי פעם – כעסים של ילדה קטנה באריזה של אדם בוגר יותר.
כעסתי כל כך על העולם, על אכזריותו, על הטבע האנושי שאני לא יכולה לתקן, על נסיבות חיים שבכלל לא תלויות בי וכעסתי בעיקר על המציאות שלא תמיד תאמה את כל הפנטזיות שלי.
הפער בין חלומות למציאות מובילה אותנו לאיזו חומה שלא ניתן להזיזה – שם מתקיים הכעס. תמיד קראתי לו 'חוסר צדק טבעי'… ומאז כבר התבגרתי ואני יודעת כמה דברים על העולם.
אני יודעת שהעולם לא בנוי לפי הפנטזיות שלי, אני יודעת שהוא לא 'עושה לי דווקא', אני גם יודעת שהעולם (כשמקלפים אותו, בימים רעים) גם יכול להיות יפייפיה, מענג וגם מפתיע. אני יודעת שכעס, בסופו של דבר, פוגע באדם אחד – בי.
אני גם יודעת שאני לא באמת יכולה לוותר על רגעים או מצבים של כעס (כי אני אנושית) אבל אני כן יודעת לנפות. לנפות את מה שפחות חשוב, לעשות אלימינציה (תעדוף) לכעסים ולרגשות שליליים – כי הם אלה שהורסים לי את היום, את שמחת החיים ואת הבריאות.
אני מנפה – מורידה מתח, מורידה דברים שפחות חשובים לי בכדי לכעוס פחות, אני ממיינת וזורקת רגשות מיותרים. אני מנסה לנשום במלוא הריאות ולהזכיר לעצמי שהיום יהיה לי יום נפלא…
אני לוקחת את עצמי להליכה בפארק גם כשקר בכדי לשחרר מתחים ש'מתיישבים לי על הכתפיים', אני מאזינה למוסיקה שתמיד משמחת אותי ואני נושמת… מאזינה להנחיית מיינדפולנס של כמה דקות ומורידה לחץ… מתיישבת לכתוב (וואו זה בריא… תעשו את זה … זה מוריד 70 אחוז מכעסי העולם, באחריות!).
ואתם? איך מערכת היחסים שלכם עם הכעס? האם גם אתם מרגישים לפעמים ש'העולם עושה לכם דווקא'? האם אתם כועסים כלפי חוץ או שומרים בבטן ומתפוצצים?
אתמול הכנתי לעצמי פינוק פסטה עם סלמון … זה קל, טעים ונהדר.
אם אתם לא אוכלים פסטה, תוכלו להכין את הסלמון בשיטה דלת הקלוריות שאני מצרפת כאן ולהגישה עם אורז מלא או עם ירקות חלוטים (ברוקולי, שעועית ירוקה וכו').
פסטה סלמון קלה להכנה
להכנת הסלמון: מחממים תנור ל-180 מעלות (עדיפות לא בטורבו כי הוא מייבש).
על מגש מניחים נייר אפייה ועליו פרוסות סלמון (כ-100 גרם לפרוסה מוריד את זמן האפייה וזו פרוסה מספיקה לאדם). מוזגים כף שמן זית ומורחים את הסלמון מכל הכיוונים. זורים כף תערובת של עשבי תבלין מיובשים לכיסוי פני הסלמון (אורגנו, נענע, בזיליקום. אפשר לבחור רק באחד מהם שאתם אוהבים), מעט מלח ופלפל שחור.
מעל הסלמון מניחים פטרוזיליה טרייה וחצאי עגבניות שרי. הירקות מגינים על פני הסלמון ממגע ישיר עם חום ומסייעים לשמירת הלחות.
אופים כעשרים דקות עד שהסלמון מוכן.
מכינים ספגטי עפ"י הוראות היצרן. מסננים.
את הסלמון 'מפרקים' עם מזלג, את הפטרוזיליה החרוכה קוצצים גס, מוסיפים את העגבניות הצלויות ומעט פטרוזיליה טרייה. מערבבים היטב בספגטי ומגישים בהנאה.
זה היה מושלם – אכלתי קערה שלמה לבד
שיהיה לכולנו יום שמח, מלא בחיוך ובאהבה!
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך
