אני יודעת שזה לא נושא שמדברים עליו, ובטח שלא מצהירים עליו בפומבי (בעיקר כשאת מחזיקה בכינוי החצי-אלוהי 'בלבוסטע')… אבל אני חייבת לומר את זה ואני חייבת לשים את זה על השולחן כי נשבר לי, סופית נשבר לי וכל שנותר לי הוא לכתוב (ולהתפלל!) שאולי עוד אשתנה ואהפוך לבלבוסטע טובה יותר.
ארון הבגדים הוא נושא מאוד רגיש אצלי, כל כך רגיש שאני באמת עובדת קשה וביסודיות בכדי לרצות אותו, אני משש מתייחסת אליו כאל גורם שאני צריכה לרצות.
אני מסדרת אותו כל שבוע(!), מקפלת בחרדת קודש את כל הגדים לפי סוגים וכשזה לא יוצא מדויק אני מפרקת ומקפלת שוב, אני מכינה ערימות של ג'ינסים, גרביים, חולצות, סוודרים ובאמת משתדלת אבל יוצא לא פעם והערימה מתפרקת ובעיניים עצובות אני מתחילה במלאכה מחדש וזה לוקח זמן – לוקח לי זמן רב לעשות את זה.
אני מתפוצצת מקנאה מכל אותם מסודרי-על שמסוגלים להוציא חולצה מאמצע ה'מגדל' מבלי לגרום להתמוטטות הרסנית של כל המבנה, אין לי מושג איך עושים את זה – אולי לא נולדתי עם הידיים הנכונות, אולי לא מצאתי את השיטה הנכונה אבל מה שבטוח הוא שאני במלחמה – לוחמה יום-יומית עם הסדר בארון.
רונה חברתי הטובה מילדות הייתה מגיעה לבית הורי בכדי לסדר לי את הארון, היא הייתה מתחרפנת ממני ונדמה לי שסידור הארון הוא ממש אחד מהתחביבים שלה (אני מעדיפה לקרוא ספר עם מקיאטו כפול, תודה ששאלתם), הארון שלה תמיד מסודר לתלפיות עפ"י צבעים, עונות השנה, הם ממש מקוטלגים כמו בחנות יוקרה בכיכר המדינה ללא דופי ואני לא מפסיקה להתפעל מהתופעה הזו.
לפעמים, בימים עמוסים או קשים במיוחד (כשנמאס לי ואני מאבדת סבלנות, זה קורה לעיתים) אני פשוט דוחפת ערימות אל תוך הארון וטורקת אותו מהר בכדי שלא אראה את הפוגרום שחל בו. ברור שאחרי כמה שעות אני נאלצת לפתוח את הארון שבזעם רב מפיל עלי את כל כעסו (ואת ערימות הבגדים שדחפתי אליו בחוסר אחריות נפשע) ואז אני מתיישבת על המיטה, שותה כוס מים, עושה מדיטציה עם המנטרה הידועה 'זה עוד מעט נגמר -זה יעבור בשלום – תגמרי עם זה כבר!' ומתחילה במשימה תוך כדי האזנה למוסיקת הכביסה החביבה עלי – שירי יהורם גאון ברצף בקולי קולות.
גם אתם עובדים אצל הארון שלכם? או שנולדתם עם הטאצ' של יחדי הסגולה שעושים את זה בדיוק כמו רונה? ואם יש לכם טיפים שווים לסידור ארון (ובעקר להוצאת בגדים ממנו ללא פיגוע – זה הזמן לשלוף אותם לזכות באהבתי הנצחית.
ממרח פסטו בייתי – הממרח הקלאסי
הבוקר אני פותחת עם ממרח נוסף שווה במיוחד, כזה שאתם קונים במארזים קטנים מלאי חומרים משמרים ומעולם לא חשבתם להכינם – אבל זה קל, טעים וטרי.
למעבד מזון קטן עם להב סכין מעבירים צרור גדול של בזיליקום טרי, 3 שיני שום, חצי כוס צנוברים קלויים על מחבת (אפשר שבבי שקדים קלויים על מחבת), חצי כפית מלח ומעט פלפל שחור. טוחנים בפולסים ומוסיפים רבע כוס שמן זית תוך כדי עבודה עד לקבלת פסטו מהמם ומרענן במיוחד.
שיהיה לכולנו יום טוב, חמים ומסודר
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
