אתמול בצהרים יצאתי לעיר בכדי להנות מהשמש שיצאה סוף סוף, לקרוא (אני קוראת המון, כמעט כל היום) ולשתות ספל קפה תוך כדי כתיבה.
אני אוהבת לצאת לכתוב בחוץ, זה משנה אווירה ודווקא ה'רעש' של העולם לא מפריע לי בכלל .. אוטובוסים שעוברים בסביבה, אנשים שצוחקים תוך כדי שיחה וגם צלילי מוסיקה שבוקעים עושים אותי שמחה כל עוד הם לא באסים צורמים או 'בומים' על-קוליים.
אתמול יצאתי ללא המחשב שלי, יצאתי עם תיק קטן (התמכרתי סופית לתיקים קטנים, אבל על זה אכתוב בפעם אחרת) שבתוכו 2 שקיות בד (לכל מה שאאסוף בדרך… אני תמיד מוצאת מה לקנות), ארנק, טלפון, פנקס ועט.
כסטודנטית היו לי מיומנויות-על בכתיבה מהירה שהצליחה אפילו ללקט את כל הבדיחות של המרצים… כתבתי כל כך מהר מפחד לפספס משהו… איכשהו המיומנות הזו הפכה לחלק ממני.
כתבתי בקצב שלא מבייש קצרניות בבתי המשפט, ואפילו כתב היד נשאר ברור מספיק שאפשר אפילו היה לקרוא אותו אחרי יום גדוש בקורסים.
אתמול התיישבתי בקפה עם הפנקס וניסיתי לכתוב 'ארוך' ולא הצלחתי – קלטתי שהיד שלי כבר לא מיומנת בתנועה הזו, היד כאבה לי מאוד, לא הצלחתי להשלים כתיבה והכי מתסכל היה שכתב היד שלי פשוט נראה זוועה…
כילדה הייתי מומחית בחיקוי כתבי יד – של המורה (למורה שלי מלכה שלימק היה כתב יד משגע), של מלכת הכיתה (שהעתקתי את המחברות שלה באופן קבוע, כעונש) וגם את כתב ידה של אמא שלי (כל ילד מזייף איזה מכתב למורה…).
הייתי ממש טובה בזה, היה לי כתב יד עגול שעד היום אם יציגו לי אותו אזהה אותו מיד.. משהו מאוד מהונדס וברור…כתב יד שלא דומה לזה שהיה לי אתמול…
אני לא יודעת אם זו המיומנות או חוסר הסבלנות (אני מקלידה די מהר על מקלדת המחשב) אבל זה תסכל אותי מאוד – כי תמיד אהבתי לשרבט, תמיד אהבתי לכתוב לעצמי, תמיד אהבתי לכתוב תוך כדי שיחה ותמיד שמחתי לחשוב דרך העט… היום אני חושבת דרך קצות האצבעות שמונחות על המקלדת.
אומרים שכתיבה ביד מפתחת מחשבה, אני חושבת שיש בזה משהו אבל לדעתי .. העולם השתנה וגם המוח שלנו משתנה יחד איתו… אני חושבת עכשיו דרך המקלדת ונשבעת לעצמי לא לוותר על כתב היד… הוא יקר לי ואולי אצליח עוד לשקם אותו בכדי שאולי פעם עוד אצליח לכתוב עמוד שלם בכתב מבלי להתבייש מעצמי.
ואתם? גם אתם כבר כמעט ולא כותבים בכתב יד? כמה חסרה לכם הכתיבה ביום-יום? האם כתב היד שלכם השתנה עם השנים? והאם בכלל יש הבדל בין כתיבה 'ביד' לכתיבה על מקלדת?
הבוקר אני פותחת בסלט שאני אוהבת במיוחד עם רוטב משגע שהופך אותו לרענן ומהמם
סלט ירוק-סלק משגע
בקערה מכינים קודם כל את הרוטב – הוא ישאר על הקרקעית עד הגשת הסלט.
בזמן ההגשה נערבב אותו והוא יצא נפלא. אני אוהבת את הטיפ הצרפתי הזה – הוא חוסך לי המון כלים לשטיפה , פשוט ואלגנטי נורא.
לרוטב: טורפים יחד מיץ מלימון בשרני גדול, כפית חומץ תפוחים, 2 כפות שמן זית, 2 כפיות אורגנו מיובש (או כל עשב תיבול מיובש אחר), כפית סירופ מייפל (אפשר סילאן/חרובים), רבע כפית מלח ומעט פלפל שחור גרוס.
לסלט: אני אוהבת להשתמש במיקס של חסות/עלי בייבי (כשלוש כוסות), 2 סלקים בינוניים מבושלים/אפויים/בוואקום חתוכים לקוביות, כ- 150 גרם גבינת עיזים פרוסה.
אם אתם אוהבים (ולא בדיאטה…) – תוכלו להוסיף קראנץ' לסלט עם 40 גרם פיסטוקים קצוצים/שקדים מולבנים חצויים/פאקנים/אגוזי מלך.
מגישים ומתענגים – האמינו לי, בחיים לא צריך יותר מזה – קל, מהיר, מרענן ומשמח.
שיהיה לכולנו יום נהדר, שמח ומאושר.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
