כשגרנו בקיימברידג' בשלב כלשהו אמרתי לדני שאחרי השנה הזו אני לא עולה על מטוס שנה לפחות…
לרוב ההצהרות ההמוניות שלי לא שוות הרבה אבל במקרה הזה עמדתי מאחורי המילים שלי, ידעתי שכל מה שאני רוצה אחרי השנה המטורללת של מעבר בין 4 בתים (!), נסיעות ארוכות וחיים על מזוודות הוא שקט ושלווה.
כל מה שרציתי היה לשבת על ספת האבטיח שלי עם החלוק שלי (מחכה כבר לחלוק 'מאה שערים' שיבשר את החורף), ללגום קפה מספל בייתי ולקרוא ספר.
באמת, אחרי שנה מטורללת כזו (ואני מודה על הזכות שהייתה לי, שלא תטעו) לא רציתי דבר מלבד שקט ושלווה.
תמיד חשבתי שהחופשה הטובה בעולם היא בבית בבגדים נוחים… עם העיתון, הקפה הרגיל והשנ"צ… פשוט וכל כך טוב.
אבל החיים מסרבים להיכנס לשגרה המנומנמת שכל כך חלמתי עליה, החיים שוב הפתיעו ושינו לי את התכניות. עכשיו אני 'מבלה' הרבה יותר זמן על ספת האבטיח, לובשת ומחליפה חלוקים בתדירות מוגזמת אבל… השלווה נלקחה ממני.
אתמול התחלתי לפלרטט עם המחשבה על נסיעה. זה נראה חלומי וכל כך לא נגיש עד שהמחשבה הפכה לחופשה חלומית, קסומה כמעט… שכוללת כרטיס טיסה.
אני לא מאמינה שחלמתי על זה, אני גם לא מאמינה שאוציא דבר כזה לפועל בימים כאלה אבל רק המחשבה וה'טיול' שעשיתי לעצמי במחשבה העביר לי ערב נפלא ומרגיע.
חלמתי על בית הקפה הנפלא 'שלנו' ברובע הלטיני בפריז (על המלצר, הקפה, הקרואסון… והשלווה..כמה שלווה!), חלמתי על קיוטו הנהדרת שאירחה אותנו לקיץ בלתי נשכח ב-2019 (על פונטו צ'ו הרחוב הצר והנהדר מלא במסעדות משגעות, המקדשים, פביליון הכסף ובפיליון הזהב המפורסם… אני מתגעגעת למרחצאות (האונסנים), לגנים המרהיבים, ארוחות קייסקיריורי ארוכות בלב גן שופע מפלים…)
גם חלמתי על אהובתי-ברלין שאני תמיד חוזרת אליה ונזכרת למה אני מאוהבת כל כך (למוזיאון ה'פרגמון', לאונטר דן לינדן הרחוב הנהדר שמתחיל באלכסנדר פלאץ ומסתיים בשער ברנדנבורג.. לחנות הספרים של אוסמן בפרידריך-שטראסה שם אני יכולה לבלות כמה שעות בלי לזוז… לסניף גלארי לפאייט הצרפתי עם הפטיסרי המושלם בקומה התחתונה… לפילהרמונית של ברלין שבדיוק עכשיו פותחת עונה חדשה ולקה-דה-וו.. בעיקר לקומה העליונה עם כל מסעדות תבל).
אני חולמת וזה טוב לחלום – לרגעים אני אפילו מרגישה את טעם הקרטופל, הקרואסון או הסושי בפה… זה מחזיק אותי שמחה, זה מזכיר לי שבחוץ יש עולם נפלא שעוד אשוב אליו במהרה…
ולאן אתם הייתם נוסעים בדמיון/במציאות? איזה מקום מצליח להעלות חיוך בימים כאלה?
סלט כרובית קל ומפתיע
הבוקר אני פותחת עם סלט כרובית קר.
זהו סלט מהמם מכרובית שנאפתה בתנור על נייר אפייה בחום 180 במשך כ-50 דקות עד להזהבה. תיבלתי את הכרובית במעט שמן זית, מלח גס ואורגנו במיובש.
אחרי צינון מלא פירקתי את הכרובית לפרחים, קצצתי גס צרור בזיליקום טרי וחופן עלי פטרוזיליה.
תיבלתי במיץ מלימון ליים גדול, 3 כפות שמן זית ומלח גס.
אתם מוזמנים להוסיף טחינה – זה פשוט נפלא.
שיהיה לכולנו יום שקט, מלא בחלומות חיוביים ובתקווה
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
