אני כותבת כל כך הרבה שנים שאני כבר לא זוכרת מה אמרתי, מה לא סיפרתי, מה כן שיתפתי – אבל אני בטוחה שבכל חורף אתם קוראים מחדש שאני אישה של חורף.
אני רוצה להתנצל בפני כל אנשי הקיץ, האביב והסתיו – אני באמת אוהבת גם אותם, מוצאת מה טוב בכל אחת מהעונות (שחלקן נכחדות) אבל עדיין חלק ארי בליבי שייך לחורף.
כ'אישה של בית' לא אכפת לי להשאר בו ימים ארוכים כשגשם יורד, אני אוהבת את הבית שלי – אוהבת את הפינות המפנקות שיצרתי לי.
את ספת האבטיח שליד החלון הגדול שממנו אני צופה על האנשים שרצים בגשם ומטריה בידם, את המטבח שמתחמם לו מהתנור שאופה לחמים (חזרתי לאפות לחמים, הכנתי קסטן כוסמין 100% נהדר – אם יהיה ביקוש, אשמח לפרסם), את המיטה המפנקת שלנו עם שמיכת הפוך העבה… אני אוהבת גם כן, אני מתפנקת בכל רגע אפשרי בקריאת ספר במיטה עם ספל תה וכמה עוגיות של בית.
שלא תחשבו שאני תקועה רק בבית, אני אוהבת לצאת מהבית בשעות מוקדמות כשהגשם מטפטף, עם כמה שכבות עבות (בכל זאת, ירושלים) ומעיל שמחמם אותי ומזכיר לי ערים קרות בעולם שאני כל כך אוהבת לטייל בהן.
המגפיים שהבאתי איתי מאנגליה משרתות אותי עכשיו, בכל זאת – מסתבר שבהריון מתקדם הכי קל לנעול נעליים ללא שרוכים… כי הבטן כבר מפריעה… כשאני נועלת את המגפיים אני נזכרת שלפני קצת יותר משנה חזרתי משנה בעיר שרוב השנה שולט בה החורף.
אני חושבת שאם הייתי אישה של קיץ.. הייתי מתקשה להנות מקיימברידג' ברוב ימות השנה… כי שם, גם באוגוסט, הסתובבנו עם מעיל ומטריה.. וזה היה קסום נורא לשלוח למשפחה ולחברים תמונות מימים של חורף כשבישראל המזגנים ניסו לקרר.
אני אוהבת להתיישב בבתי קפה אקראיים בעיר בימים של גשם, להסיר מעלי את כל שכבות ה'בצל', להזמין מאפה ושוקו חם… להוציא את קורא הספרים שלי… ולהתמסר לחוויה שמרגישה קצת כמו חו"ל.
ואתם? מה אתם אוהבים לעשות בחורף (אשמח לרעיונות)? איך אתם נהנים ממנו? האם יש כאן מישהו שלא סובל חורף?
אנטיפסטי של חורף
אני אוהבת אנטיפסטי – וכשהוא מצליח להפתיע בטעמים מיוחדים, אני מאושרת כפליים.
כמובן שתוכלו לשנות את הטעמים בהתאם למה שמתאים לכם – אבל הפעם הלכתי על עם דומיננטי של זעתר טרי. בחורף קל להשיג אותו, לפעמים נדמה (לפני שמריחים) שהוא אורגנו … אבל הוא אחר, ארצישראלי וכל כך משלנו.
מחממים תנור ל-200 מעלות בטורבו.
לקחתי ירקות עונתיים ופרסתי אותם לפרוסות לא גדולות מידי ולא קטנות מידי – דלעת, זוקיני, גמבה אדומה ובצל סגול.
הנחתי את הירקות על תבנית והוספתי 2-3 כפות שמן זית, כפית מלח גס פיזרתי, הוספתי פלפל שחור גרוס (עפ"י הטעם), רבע כוס עלי זעתר טריים ומיץ מחצי לימון.
ניתן להוסיף גם תבלין זעתר (ככפית) למי שאוהב – לא חובה. אם בחרתם בו, תורידו מעט מכמות המלח במתכון 🙂
בידיים נקיות ערבבתי היטב, את התבנית עטפתי בנייר אפייה/נייר אלומיניום (לבחירתכם) והכנסתי לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות בטורבו.
אחרי כעשרים דקות, הורדתי את החום ל-180 והסרתי את נייר האפייה/אלומיניום. המשכתי באפייה עוד כחצי שעה (או עד שהירקות מוכנים).
הירקות מוכנים כשהם רכים (אבל לא סמרטוטיים) – שיש להם עדיין גוף והם עומדים בפני עצמם… זו תוספת נהדרת לכל ארוחה, זו מנה פשוטה וכל כך משלנו.
שיהיה לכולנו יום בריא, מלא בבשורות טובות ובאנרגיה טובה ומבורכת.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך
