כבר הרבה שנים שאני חיה בשיטת 'רחוק מהעין' – זו שיטה נהדרת שמאפשרת לי להחביא דברים מה'פריים' שלי ובכך הם הופכים לקיימים אך בלתי מורגשים במציאות.
שוקולד מריר (אותו אני טורפת), סוכריות לעוגות, ממרח מתקתק – כולם חיים אצלי בבית במזווה סודי שאני דואגת לשכוח אותו כי בכל פעם אני משנה את מיקומו.
אני כל כך משקיעה בהחבאה עד שאני לא תמיד בטוחה שהוא בכלל קיים …ואז פתאום הוא מופיע, כמו שטר של 200 שקלים בתיק שלא פתחתי שנתיים וזו שמחה גדולה הגובלת בנס שראוי למקום של כבוד בספר הניסים של המאה ה-21.
אתמול בערב התרברבתי בפני מישהו שאני לא מחזיקה סוכר לבן וגם לא קמח לבן סתם כך בבית (וזה נכון, ברוב המקרים) כי כשאני מכינה אני מיד מוצאת שכנה שמוכנה לקחת את התבנית רגע אחרי הטעימה והצילום בכדי לשלח את המאפה לעולם שכולו טוב (=לא אצלי בבית).
אתמול קרה משהו אחר … אחרי שדיברתי על זה אצתי רצתי להכין מאפינס – יצאו לי מאפינס מדהימים, רכים וטעימים ואפילו כאלה שאפשר לתת להם את הטייטל 'ללא רגשות אשם' שאיתם אפתח את הבוקר הזה.
גם אתם מחזיקים בשיטת 'רחוק מהעין'?, האם יש לכם שיטות אחרות? האם באמת אפשר לשכוח?
מאפינס אוכמניות ללא רגשות אשם
אלו מאפינס של בוקר עם אוכמניות מוקפאות שמכינים בקלות – המתכון ל-15 מאפינס בגודל סטנדרטי.
טיפ: שימו לב לפערי המחירים של הפירות המוקפאים בין הרשתות – בדקו מחירים ותגלו שיש מחירים שלא הכרתם.
מחממים תנור על 180 מעלות (לא טורבו!).
בקערה טורפים 3 ביצים, 2 גביעי יוגורט טבעי (לפחות 3% שומן), שליש כוס חלב, שליש כוס שמן צמחי, כף תמצית וניל, חצי כוס ממתיק (סוויטאנגו/סטיבייה), חצי כוס סירופ חרובים/דבש/מייפל/סילאן לבלילה אחידה.
מוסיפים לקערה כוס קמח מלא, כוס קמח כוסמין לבן, שקיק אבקת אפייה וכוס שיבולת שועל מהירת הכנה. טורפים היטב.
בשלב זה אתם יכולים להוסיף (כמוני) כוס אוכמניות קפואות ולערבב מעט לבלילה.
משמנים שקעים/מניחים מנג'טים וממלאים עד 3/4 גובה.
אופים כעשרים דקות (תלוי בתנור שלכם – תבדקו ואל תייבשו את המאפינס), מצנים בתבנית, מחלצים ומגישים.
מוסר השכל – רחוק מהעין ורחוק מהלב זה באמת עובד…
שיהיה לכולנו יום נהדר, מלא בטעם ובשמחה!
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
