מאז שדני הצטרף לדיאטה של 'אבא חטוב' אני חיה לפי כללים ומצרכים שלא כל כך ביקרו בבית שלי.
לפני כמה שבועות, בדיוק כששידרו את הפרק (המעולה!) של 'קופה ראשית' על יקיר העיר יבנה נפל הפור ודני הודיע לי חגיגית שהוא צריך להתחיל לאכול רק פחמימות לפטיניות (תיאוריית 'אבא חטוב').
שברתי את הראש מהן פחמימות לפטיניות עד שגיליתי שמדובר בעדשים … האמת, אהבתי עדשים בתיאוריה, מידי פעם חיסלתי איזו קערת מרק עדשים בחורף לונדוני קר או הוספתי עדשים לסלט באיזה סלט-בר אבל מעולם לא חשבתי להכניס אותן הביתה.
עדשים אדומות, כתומות, ירוקות וגם שחורות תמיד היו שם ברקע, יש לי איזה מתכון וחצי של עדשים (אם אתאמץ למצוא) אבל לא יותר מזה – מאותו רגע, יצאתי למשימה.
למשימה קראתי 'יקיר העיר יבנה' רק בזכות הפרק המצחיק והנהדר שגם עוזר לי לבקר וירטואלית בסופר מרקט ישראלי טיפוסי מידי שבוע וגם מזכיר לי כמה אני אוהבת לבשל 🙂
עדשים הרבה יותר נוחות וקלות לבישול ממה שרובינו חושבים. גם אני חשבתי שזו התעסקות אבל גיליתי שזו בדיחה. גם פעם חשבתי לקנות עדשים מבושלות ומוקפאות… וויתרתי על התענוג היקר.
הפעם הכנתי את העדשים הירוקות, הן טעימות ולא צריך להשרות אותן יתר על המידה.
אני משרה אותן כחצי שעה (ואפילו פחות) במי ברז, מסננת והן מוכנות לעבודה. ניתן השאיר את העדשים במסננת אפילו כמה ימים וזה נהדר כי זהו תהליך של הנבטה. הנבטה הופכת את העדשים לאיכותיות יותר מבחינה תזונתית וזה פשוט נפלא אם יש לכם זמן 🙂
בסיר קטן עם כף שמן זית מאדים פרוסות מבצל בינוני, אחרי שהגיעו למידת שקיפות מוסיפים את העדשים.
בשלב הזה אפשא להוסיף ירקות או לוותר – אני אוהבת מידי פעם להוסיף גזר מגורר, זוקיני מגורר, אפונה (שגם היא לפטינית, מסתבר) או פטריות – שחקו עם זה, זה נפלא.
מוסיפים חצי כפית מלח, מעט פלפל שחור ומים רותחים עד 2 סמ"ס מעל העדשים. בשלב הזה אני מוסיפה טבליה של מרק ירקות (אפשר עוף או בקר)
אם יש לכם ציר בבית – החליפו את המים הרותחים בציר חם. גיליתי שזה לא באמת משנה כשמדובר במתכון הזה ולכן אני לרוב מחפפת וזה ממש בסדר.
כשהנוזים מבעבעים מעבירים לאש נמוכה ומכסים את הסיר. מבשלים כחצי שעה, מערבבים, טועמים ומגישים.
המנה נשמרת כמה ימים במקרר בכלי סגור – בכל יום אני שולחת את דני עם קופסא בתיק וככה הוא מוייד עם תוספת לפטינית לארוחת הצהריים 🙂
והנה – גם לכם תהיה מנה קלה ונהדרת של עדשים המוקדשים ליקיר העיר יבנה 🙂
מכינים את העדשים? ספרו לי – זה עושה אותי שמחה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.