על גַּעֲגוּעַ וספגטי ברוטב אדום – מתכון נוסטלגי

דני נסע הלילה, ואני החזקתי את עצמי חזק בכדי לא להתחנן בפניו שישאר איתי בארץ.

נכון שזה מוזר? הרי אני רגילה לנסיעותיו, אני רגילה שדני לא נוכח ברוב שעות היממה אבל כשהוא צריך לטוס מכאן לכמה ימים (ולפעמים לתקופה של חודש) אני חווה קושי.

החיים שלי מתחלקים לשני חלקים ברורים – אלה שדני נוכח בהם, ואלה שלא.
הקריירה שלו לוקחת אותו למסעות ולנסיעות – ידעתי את זה כשהכרתי אותו, גם חשבתי שזה טוב לזוגיות (וזה באמת טוב לזוגיות, אולי שווה לכתוב על זה פעם) אבל חיי שונים בתכלית כשהוא פה וכשהוא נוסע.

אני לא יודעת אם זו המלחמה, המציאות או סתם גחמה אבל אני לא רוצה שהוא יסע – אני רוצה אותו קרוב אלי.

יש לנו את הרגעים שלנו ביום – אמנם הם קצרים ולפעמים גם בנאליים, אבל הם הרגעים הכי טובים ביממה – ארוחת הבוקר המשותפת שלנו לפני שהוא יוצא לאוניברסיטה, ארוחת הערב (או כשהוא מגיע מאוחר, וזה קורה לא מעט, קנקן התה המשותף) והזמן שלנו בפטפטת מתמדת על הא ודא.

יש בי גַּעֲגוּעַ לדני כבר כשהוא מחזיק את המזוודה ביד, אני יודעת שהיום לא יהיה כמו אמש… שיהיה כאן שקט והוא יחסר לי, יחסר לי מאוד.

אני יודעת שזו תגובה קצת ילדותית, לא בוגרת… אבל זו תגובה אנושית – אני אוהבת שהוא כאן איתי, מפרגנת לו אבל גם קצת עצובה בשבילי.

ואתם? גם אתם חשים גַּעֲגוּעַ בנסיעה של כמה ימים? איך אתם מתמודים עם ההפרדות הזו לכמה זמן? ומה אתם עושים בימים האלה בכדי להעביר את הזמן?

פסטה אדומה – מתכון ילדות נוסטלגי

בימים שכאלה אני אוהבת אוכל של בית, פשוט ומנחם – אוכל שזורק אותי ישר לימים של ילדות בהם הכינו לי ארוחת צהריים מהממת בכמה דקות ומבלי להתחכם.

ספגטי ברוטב אדום של פעם הוא זה שמחזק אותי ומעודד אותי, אני בטוחה שתתאהבו בו.

להכנת ספגנטי אדום

מכינים פסטה/ספגטי עפ"י הוראות היצרן.

מכינים רוטב אדום של פעם:
במחבת רחבה ועמוקה מחממים רבע כוס שמן (היום אני בוחרת בשמן זית) ומאדים בו עד שקיפות בצל קצוץ דק דק.

מוסיפים 300 גרם רסק עגבניות, כף סוכר או תחליף (זו לא טעות) וכף אבקת מרק (עוף/ירקות).

מערבבים היטב ומבשלים כמה דקות.

מוסיפים מים מהפסטה (כרבע כוס) ופלפל לבן (רבע כפית זה מספיק) ומבשלים מספר דקות נוספות על אש קטנה.

בשלב הזה אתם יכולים לבחור אם לטחון את הרוטב (כמוני) או לוותר על השלב הזה.

מעבירים את הפסטה המסוננת ומתענגים 🙂

אני מאוד אוהבת להגיש עם בזיליקום טרי – אבל זו לא חובה.

שיהיה לכולנו יום מלא באהבה, בבשורות טובות ובשמחה 🙂
אוהבת אתכם, עדי קאופמן-אורבך.