כבר כמה ימים, כמעט ברצף (כולל הפסקות עבודה, בישול או שינה) אני צמודה למסך המחשב וטורפת פרק אחרי פרק של אחת הסדרות המשמחות, המצחיקות, האנושיות והאופנתיות (תכלס – במיוחד אופנתיות) שנוצרו אי פעם – 'סקס והעיר הגדולה'.
נדמה לי ש'סקס והעיר' אפילו מוכיחה את עצמה עם השנים שחולפות.
האופנה עדיין גרומת לי לרייר ולחלום על מסע קניות של מותגי על בלתי מושגים (סמנתה, המתלבשת המועדפת עלי), המסעדות מגישות מנות מפעימות ומדויקות (עברו 20 שנה וזה ממש לא נראה לעין), שיחות הנשים לא שונות מכל שיחה שאני מקיימת עם חברותיי והן רלוונטיות גם היום, אני צוחקת עד לב השמיים כאילו זו הפעם הראשונה – זו סדרה שפשוט לא נס ליחה.
זו סדרה משמחת, צבעונית, כזו שמדביקה לנו את האמת על שלטי חוצות ואומרת את כל מה שאנחנו לא מעזים לומר – זו סדרה שאני חוזרת אליה בכל פעם ומוצאת בה משהו שעוד לא ראיתי. לפעמים לוקח לי זמן לקלוט את כל התמונה שמציירת הסדרה המצויינת הזו – אני מתבגרת איתה ובכל שלב היא פוגשת אותי במקום אחר בחיי.
בכל אחת מארבע הגיבורות אני מוצאת חלקים שחיים בתוכי – קארי שכתיבה על חייה והחיפוש התמידי אחר הבלתי מושג זו אמנותה (נגמלתי מה'בלתי מושג' ונשארתי עם הכתיבה – דיל מהחלומות), סמנתה בטעם האופנתי והשיקי, בפתיחות והנאמנות לעצמי (עלה לי בדם והיה שווה כל רגע), מירנדה בדביקות במטרה ובמוכנות לעבודה קשה (עוד לא אבדה תקוותינו) ושארלוט בנשיות הקלאסית והמעודנות שלה (בלבוסטע, בכל זאת).
דווקא עכשיו אני מתענגת על בריחה טובה כזו מהמציאות המדוכדכת – 'סקס והעיר' מעירים אותי שוב לתחייה ומבצעים החייאה לנפש, לה הייתי זקוקה… כי עד שתגמר המלחמה הזו אצטרך להתאזר בסבלנות, שכבר אין לי.
הבוקר אני פותחת את היום בקערה עשירה, מלאה, טעימה ובריאה שראיתי באחד מפרקי הסדרה… נו, מה?
קערת פינוק סתווי
במתכון השתמשתי ביוגורט עיזים שהוא נפלא לעיכול אבל אתם מוזמנים להכין את הקערה המפנקת שלכם עם היוגורט המועף עליכם. עדיף לא ממותק.
בקערה הנחתי יוגורט, הוספתי פרוסות קרמבולה בעובי כ-1 ס"מ (ניתן להמיר את הקרמבולה בבננה בשלה, פירות יער, קווי או כל פרי המועדף עליכם).
לקערה הוספתי 1 כף קוקוס קלוי (ניתן לרכוש קוקוס קלוי בחנויות תבלינים או בבתי טבע), חופן שבבי שוקולד מריר איכותי, חופן אגוזי קשיו טבעיים (שימו לב, קשיו טבעי ולא קלוי ולא מומלח) וחופן חמוציות ללא סוכר.
הקערה הזו היא ארוחה טעימה, מעוררת ובמתיקות מעודנת.
אם אתם חובבי מתוק מושבעים אתם מוזמנים להוסיף סילאן/מייפל/דבש לחגיגה הזו – אני מוצאת את הקערה הזו נפלאה כמו שהיא.
שיהיה לכולנו יום שקט, רגוע ומלא בבשורות טובות.
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך.
