לפני שנים, כשהייתי צעירה מחפשת דרך (נבוכה ומלאה בהומור עצמי), הצגתי את עצמי כ'מומחית בעלת שם עולמי לשום דבר'.
הרבה מאוד שנים חשבתי על אותו 'שום דבר', לא הבנתי אותו, גם לא חשבתי שיש מאחוריו משהו ממשי חוץ ממבוכה עם הומור.
מעולם לא עסקתי באיזו פריצת דרך מדעית שתשנה את פני האנושות, גם לא כתבתי ספר מעורר השראה שהפך לרב מכר עולמי, אני לא משנה חיים של אנשים ואין לי משרה בכירה בתאגיד משמעותי.
אבל דווקא הסדרה האהובה עלי, 'סיינפלד', היא זו שהפכה את ביטוי ה'שום דבר' למשהו אחר – גדול יותר, משמעותי יותר.
ג'רי סיינפלד (הגאון.. מאוהבת מגיל 14) ושותפו לכתיבה לארי דיוויד יצרו סיטקום עם גלריית דמויות ומצבים ששיקפו (באובססיביות ובדיוק מושלם) דור שלם.
סיינפלד קורא לה 'סדרה על שום דבר' ואולי משום שהיא ההפך הגמור משום דבר – היא סידרה על הכל.
סדרה על כל החלקים הדפוקים שבבני האדם, על המחשבות המעוותות שיש לכולנו וגם על החלקים ה'נודניקיים' שבתוכנו.. שאיתם אנחנו חיים בשלום (יחסי, הכל יחסי בחיים).
התחלתי לשדר לעצמי בלופ את הפרקים הגאוניים והמצחיקים של סיינפלד, הם ברקע כשאני קוראת או כותבת, כשאני מבשלת, כשאני חושבת מחשבות עצובות.. הסדרה הזו שם איתי.
מפרה את הדממה בבית ומכניסה אור וצחוק בריא בימים של חשיכה…
כשאני מתיישבת לכתוב אני לא תמיד אני יודעת מה יכתב, לפעמים אין לי אפילו חוט להתחלה, היד תמיד רועדת (ביום בו היא תפסיק מלרעוד אדע שמקצוע הכתיבה ויתר עלי) ואז האצבעות מתחילות לתרגם את תת המודע שלי.
המקצוע שלי הוא לכתוב. על הספה בסלון נכתבים עוד ועוד תכנים שהופכים משום דבר לכל דבר בכל יום מחדש.
אלה ימים מטורפים- התמונות, הסיפורים, הפחדים, התפילות שלנו לשלום החיילים והחטופים… הזעזועים העמוקים… אי אפשר לחיות ללא הומור קל, אי אפשר לחיות ללא ניתוק קל מהמציאות… וקצת 'שום דבר' יכול להפוך חיים להרבה יותר אפשריים.
אפיתי עוגה נפלאה עם אפרסקים מתוקים בקערה אחת, קראתי לה עוגה לנחמה – מקוה שתכינו אותה בכדי להכניס ולו טיפת מתיקות לתוך החשיכה.
עוגת אפרסקים לנחמה
מחממים תנור ל- 170 מעלות לא בטורבו.
פורסים 3 אפרסקים בשלים ומתוקים לפלחים ומניחים בקערה עם מיץ מחצי לימון וכף סוכר חום בהיר (אפשר תחליף סוכר באותה כמות).
בקערה גדולה טורפים 3 ביצים, 100 גרם חמאה רכה, כוס סוכר חום בהיר (או תחליף סוכר), כפית תמצית וניל, 150 גרם יוגורט טבעי (לפחות 3% שומן) ו-1 כף שמן צמחי. כשהבלילה אחידה מוסיפים 2/3 1 כוס קמח תופח.
הבלילה צריכה להיות כבדה אבל כזו שאפשר עדיין לערבב – אם היא כבדה מידי או בצקית הוסיפו מעט חלב.
שימו לב – אם הבלילה לא תהיה כבדה האפרסקים ישקעו … חשוב שהבלילה תהיה קרמית וכבדה.
משמנים תבנית מרובעת 20*35 או תבנית מרובעת קוטר 20 או אינגליש קייק סטנדרטי (לא חד פעמי).
מעבירים את הבלילה לתבנית, נועצים את פרוסות האפרסקים כשהקליפה בחלק התחתון לעומק כ-1 ס"מ.
מעבירים לתנור לכ-40 דקות (תלוי בתנור שלכם), מוציאים כשקיסם יוצא עם פירורים לחים.
שימו לב – אם תאפו אפיית יתר היא תצא יבשה, שימו לב לא לייבש אותה.
מוציאים, מצננים, מפזרים מעט אבקת סוכר (לא חובה) ומגישים אותה חמימה או אחרי צינון מלא.
שומרים את העוגה בטמפ' החדר עטופה בניילון נצמד עד 3 ימים מחוץ למקרר.
מקוה שעשיתי לכם חשק לנחמה,
מאחלת לכולנו יום מלא בבשורות טובות ובתקווה גדולה.
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.
