הפעם לא באמת חיכיתי לסיומו של החג.
לרוב, אני מתייאשת ממנו אחרי יום-יומיים וחולמת על חֲזָרָה לְשִׁגְרָה שתשיב אותי למקומות המוכרים – לבית הקפה הקבוע אותו אני פוקדת לפחות שלוש פעמים בשבוע (בכדי לכתוב, לחשוב, לקרוא וגם לשתוק), לשנת הצהריים המקודשת שלי (שכמובן נדחקה בשל לו"ז פסח), לפגישות עם אנשים איתם אני יוצרת ועובדת.
הפעם לא חיכיתי ואפילו קיוותי שהזמן יעמוד מלכת, רציתי כל כך נס – חיכיתי לנס של חג והוא לא התגשם. המלחמה עדיין כאן ואם הצלחתי לשכוח ממנה לפרקים, בזכות האווירה החגיגית שיצרנו, עכשיו אני לא יכולה לשכוח שהיא כאן – זו בעצם חֲזָרָה לְשִׁגְרָה רָעָה…
הקוראים הקבועים שלי יודעים כמה שִׁגְרָה פשוטה וטובה משמחת אותי … אני לא יודעת אם אצליח ליצור לעצמי את ה'שלווה המדומה' שהייתה לי לפני החג, אני כל כך מקווה שאצליח, מקווה שאתמודד בגבורה עם הפחדים והמועקות שהמלחמה מביאה איתה… שאתפלל במקום סודי בלב בשביל החטופים והחיילים שלנו אבל באותה נשימה אצליח לחיות חיים מלאים, אותם חיים שהם מצווים עלינו.
זהו בוקר חדש, בוקר נטול-חג, בוקר נטול אחיזת עיניים של שמחה גדולה. בוקר חדש נפתח בירושלים ואני באמת מקווה שאצליח למצוא את האושר במקומות הקטנים, אותם מקומות שהכילו אושר כלשהו עד לפני כשמונה ימים.
ואתם? איך אתם מרגישים הבוקר? איך עבר עליכם החג? האם גם אתם הצלחתם לרגעים לשכוח ולשמוח? ואיך אתם מתכוונים לשוב לְשִׁגְרָה לא פשוטה?
שעועית ירוקה-מנקה רעננה
אני מתה על שעועית ירוקה – זה ירק נפלא, מרענן שאפשר בכל פעם להגיש בתצורה אחרת.
אפילו בדיאטת 'אבא חטוב' הירק הזה מככב כירק 'מנקה', ומי אני שאתווכח עם השיטה שגרמה לדני לדבוק בדיאטה ולהוריד כ-25 קילוגרמים?
מחממים סיר או מחבת עמוקה וכבדה על אש בינונית.
כשהמחבת/סיר חמים מוסיפים 800 גרם שעועית ירוקה קפואה (אין צורך להפשיר).
מערבבים מידי פעם ומכסים עם מכסה (אם יש) עד שהשעועית מופשרת והמים התאדו.
מוסיפים כף שמן זית, חצי כפית מלח (אפשר להמיר בסויה למעוניינים – שתי כפות סויה, יתן טעם מעט אסייתי) ומעט פלפל שחור גרוס.
מקפיצים מידי כמה רגעים – בשלב הזה ניתן להוסיף כף שומשום (חגיגי אבל לא הכרחי), מיץ מחצי לימון (מרענן – לא חובה) או אפילו רבע כפית שבבי צ'ילי יבש (לא חובה).
אני אוהבת להגיש את השעועית הירוקה כתוספת אבל לפעמים היא הופכת לחלק בלתי נפרד מהמנה העיקרית – אני אוהבת להוסיף לה לפעמים קוביות טופו או פילה עוף אותם אני צורבת על הסיר/מחבת (אחרי שהמים מהפשרה התאדו) והחגיגה גדולה.
שימו לב לתבל קצת את קוביות הטופו בכדי להעניק להם מעט טעם – גם מלח ופלפל שחור יעשו את העבודה.
שתהיה לכולנו חֲזָרָה לְשִׁגְרָה טוֹבָה,
שלכם באהבה, עדי קאופמן-אורבך שהתגעגעה אליכם נורא 🙂
