על עַצְלוּת ועַצְלָנִיּוֹת (קציצות טונה מטורפות בעשר דקות)

אם אני לא טועה, הטור הראשון שכתבתי כעיתונאית צעירה אי שם לפני 17 שנה היה על עַצְלוּת…

עַצְלוּת היא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי ומעולם לא התביישתי לכתוב עליה, אני יודעת שזו תכונה מאוד 'מלוכלכת' בציבור אבל אחרי כל כך הרבה שנים הבנתי שהיא גם התכונה שמצילה אותי ומאפשרת לי לעשות את מה שאני טובה בו – לכתוב.

אני לא אוהבת לרוץ ולשעוט מהר – מעדיפה להתבונן, להרהר, לערער, לחלום, לדמיין ואז… לבצע.

כשמדובר בהחלטות אני מאוד מתודית אבל כשאני צריכה לבצע… אני מציגה לראווה את התכונה שלי: עַצְלוּת.

מעדיפה לנוח צהרים ולא להסתובב יום שלם בחוץ (זה כולל את פריז אהובתי, שגם בה אני ישנה צהריים ללא מפריע), מעדיפה לדחות משימות משעממות וחסרות תכלית וגם משתעשעת במחשבה להעביר את כל הדברים המשמימים בחיים למיקור חוץ (את שטיפת הכלים היומית… וואו איזה חלום!).

אני חושבת שעַצְלוּת מקבלת בחברה שלנו מעמד מביך אבל היא בעצם slow living lifestyle (בתרגום חופשי: סגנון חיים איטי) שזה שם הרבה יותר סקסי לסגנון חיים איטי, כזה שמעניק משמעות ומסיר הוצאת אנרגיה מיותרת משגרת היום-יום.

אני חיה slow living lifestyle כבר כמה שנים – אני עובדת וגם פעילה בעולם אבל לוקחת אותו בפרופורציה הנכונה, בוחרת להוריד מתחים מיותרים שלא מועילים (ורק מוציאים אנרגיה), מתחילה יום עם ספל תה של שומר (זה מדהים), מוסיקה מלודית ובכתיבה ש'מנקה' אותי (כן, אתם חלק משגרה ה-slow living lifestyle).

אני יודעת שזה נשמע מאוד פְּרִיבִילֶגִי ולא תמיד החיים מאפשרים לחיות בדיוק כך.
אני יודעת שאם זו הדרך שמוצאת חן בעיני ואליה אני שואפת אוכל לחיות חיים בריאים יותר, שלווים יותר, מלאים בתוכן שמעניין אותי תוך סינון ה'רעשים' שעולם מייצר.

עַצְלוּת רק נשמעת כמו תכונה מביישת אבל מי שעושה ומעורב בעולם ותוך כדי גם דואג לעצמו הוא עָצֵל בריא – אדם הדואג לבריאותו הנפשית, הפיזית והמוחית… כי כמה כולנו יכולים עוד לספוג?
כל כך הרבה חדשות קשות, לחצים בעבודה (הספקים/יעדים/עצבים), בירוקרטיה מתישה, עבודות בית שלעולם לא נגמרות, צרכים של האהובים עלינו שבאים לפני הכל… ואחרי כל זה גם למצוא חלקת אלוהים קטנה לעצמנו?

החיים הם כמו קוקטייל טוב – אנחנו צריכים לדעת למנן (מלשון מינון) את כל החלקים הלא פשוטים שמרכיבים אותם בכדי שיתקיימו, תוך כדי הגנה על עצמנו – slow living lifestyle הוא קוקטייל ששוה לטעום 🙂

ואתם? איך אתם מגדירים את עצמכם? למה הביטוי עָצֵל הוא רק שלישי בשפה שלנו? והאם יש לכם סוד לחיים מאושרים ושלווים?

מתכון לימים עצלים

הנה מתכון לימים כאלה:
מכירים את העצלות הזו שנופלת עליכם? אתם רעבים, אין לכם כמעט כלום בבית ואתם ממש לא מעוניינים לצאת לקניות…

כשדני היה בסין (ואני הייתי רעבה) זה קרה בפעם הראשונה – הכנתי קציצות משגעות בפחות מעשר דקות מכל מה שהיה לי בבית … יצאו קציצות משגעות, עסיסיות וכל כך טעימות שלא הבנתי איך עד היום לא חשבתי להכינן.

כנראה שבכל זאת… יצירתיות מגיעה ברגעים הכי לא צפויים… והם גם הרגעים הכי שמחים 🙂

עצלניות – קציצות טונה מהירות

המתכון לכ-10 קציצות

מחממים מחבת נון-סטיק עם כף שמן זית/קוקוס (אלה הבחירות שלי, אבל אתם יכולים להשתמש בכל שמן).

שימו לב: אני משתמשת במחבת נון סטיק – לא מדובר כאן בטיגון. זו אופציה עדיפה על אפייה כי היא שומרת על העסיסיות תוך שימוש במינימאלי בשומן.

בקערה מערבבים היטב:
1 קופסת טונה במים מסוננת (160 גרם), 1 ביצה, חצי כוס עלים ירוקים קצוצים (פטרוזיליה/בזיליקום/שמיר/נענע/כוסברה/ אוגנו טרי/עלי בייבי – מה שיש לכם), חצי כוס קמח שיבולת שועל/שקדים (ניתן להמיר בפירורי לחם למי שמתחשק), 1 כפית מחוקה מלח, 1 כפית אורגנו מיובש ומיץ מחצי לימון טרי.

תצא לכם עיסה קלה ולא כבדה מידי, בידיים נקיות צרו קציצות. אם הן לא מתגבשות הוסיפו כף נוספת מהקמח אבל אל תגזימו, הן צריכות להיות רכות.

בצלחת קטנה מערבבים כף שומשום וכף קמח שיבולת שועל/שקדים או פירורי לחם. טובלים את הקציצות משני הצדדים ומעבירים למחבת.

מטגנים כמה דקות לכל צד ומגישים 🙂

כבר הכנתי את הקציצות האלה כמה וכמה פעמים – הן קלות עם מצרכים זמינים וממש כיף להגיש אותן עם מיץ לימון טרי וסלט גדול.

זו ארוחת צהרים/ערב נהדרת וגם במסיבות בראנץ' הן יככבו במינימום עבודה, במינימום הוצאה ובמקסימום טעם.

מכינים? ספרו לי 🙂

שיהיה לכולנו יום מלא שלווה, בשורות טובות ועצלות חיובית 🙂
שלכם באהבה גדולה, עדי קאופמן-אורבך.